שר החינוך
שי פירון מבקש כי האחריות על מערכת ההשכלה הגבוהה תועבר לידי משרד ממשלתי אחר, אולי למשרד המדע. בכינוס במכללה למינהל, אמר (יום ה', 10.4.14) פירון: "במדינות רבות מי שמטפל בהשכלה הגבוהה הוא שר אחר, לעיתים זה שר המדע, לעיתים שר מיוחד להשכלה הגבוהה. אני טוען ששר החינוך צריך לטפל בחינוך ובאתגרי החינוך ולא בתחומים כמו ההשכלה הגבוהה או הטלוויזיה החינוכית".
"לא בטוח ששר החינוך הוא זה שצריך להיות אחראי על ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל", אמר פירון, "אמרתי מהיום הראשון שיש לי מספיק מה לעשות. אני בכלל בעד דיאטות, ומשרד החינוך הוא משרד שיש בו תחומי עיסוק מאוד מאוד רחבים". לדבריו הדבר הבא שבמשרד צריך לחשוב עליו הוא איפה תהיה האוניברסיטה.
הוא הוסיף כי באשר להשכלה הגבוהה ישנן שאלות רבות שהן שאלות של מדיניות במהותן, דוגמת סוגיית ההשכלה של הציבור החרדי, הערבי והנגישות להשכלה הגבוהה. "אני צריך לדאוג כי כל אזרח בישראל יוכל לרכוש השכלה גבוהה", אמר.
באשר לסוגיית המכללות הבלתי מתוקצבות, שהמסלול האקדמי המכללה למינהל נמנה עליהן, ציין פירון כי "יש לבחון ולברר בצורה אחראית ורצינית האם מוסדות לא מתוקצבים יכולים להעניק תואר שלישי. ויש לבחון גם את הקשר בין אוניברסיטאות למכללות, למכללות בלתי מתוקצבות". הוא הוסיף כי "בשאלות נוספות הנוגעות למכללות הבלתי מתוקצבות - דוגמת האם צריך להעניק ואוצ'ר להשכלה גבוהה, וגם בשאלות אחרות יש לראות את התמונה הכוללת - זה שאלות של מדיניות - ונדון בהן". פירון הוסיף כי "העובדה שכל כך הרבה סטודנטים בוחרים ללמוד במכללות הבלתי מתוקצבות - היא אמירה, וחשוב להקשיב לאמירה הזו".
לטעמו, מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להדק את הקשר עם מערכת החינוך. לדבריו, יש לפעול ליצירת רצף אמיתי בין בי"ס יסודי ותיכון להשכלה גבוהה, ולדון על המיומנויות שעל התלמיד בוגר התיכון לרכוש, ומהי דמות הבוגר הפדגוגי שצריך לראות, "ולמכללות הבלתי מתוקצבות יש מקום משמעותי בתשובות לשאלות שהעליתי קודם".
פירון התייחס לטענות כאילו הוא מעוניין להגביר את ההשפעה הפוליטית במועצה להשכלה גבוהה כשאמר כי "המדינה צריכה לעיתים להתערב ולהגדיר להשכלה הגבוהה יעדים. למשל, אם צעירים ערבים יוצאים ללמוד איסלאם במוסדות אקדמיים של הרשות הפלשתינית, יש לנו כאן שאלה של מדיניות. ישנן שאלות רבות הניצבות לפתחנו, ויהיה זה חוסר אחריות שלא לעסוק בכך".
השר פירון אמר עוד כי "תוכניות החינוך הקיימות כיום אינן מסונכרנות. עד היום לא היה תהליך שבו אנשי מערכת ההשכלה הגבוהה ישבו עם אנשי מערכת החינוך ובנו יחד תוכנית שתבנה את דמותו של הצעיר הישראלי בדורות הבאים". שר החינוך מתח ביקורת על דרך החינוך הקיימת כיום כשאמר כי "הצעיר הישראלי לומד כמו תוכי, אך אינו מנסה להבין את המשמעות של מה שהוא לומד. בעידן של היום, כשכל דבר אפשר ללמוד דרך חיפוש בגוגל, המורה כבר אינו סוכן של ידע, הוא סוכן של המשמעות. היצירות של
עמוס עוז,
יהודה עמיחי וש"י עגנון אינן רק אמצעי לשינון אלא אמצעי זהות. בית הספר של היום צריך להיראות כמו מקום שיש בו חופש. במקום בו יש חופש ישנה גם מחויבות".
פירון התייחס במרומז גם לפרשת המורה אדם ורטה, כשאמר כי "אני מעדיף מורה שאומר אמירות בעייתיות, גם אם הן אינן דעותיי, על פני פקיד הוראה. וכשיש אמירה בעייתית, הדבר צריך להיסגר בין המורה למנהל", והתייחס לשאלת אי-השוויון הקיימת בחינוך כשאמר כי "אנחנו יכולים להתגאות שאנחנו מעצמת סטארט אפ והייטק, אך חברה לא יכולה להתקיים על בסיס שכבה דקה שכוללת רק את האליטה שלה, ולהשאיר את כל השאר מוחלשים". הוא סיים את דבריו כשאמר בנימה מבודחת כי "כשהייתי ילד היו לי שני חלומות. הראשון לגנוב למורה להיסטוריה את המחברת עם הסיכומים, והשני לבלבל למנהל את לוח המגנטים שכלל את מערכת השעות. זה בדיוק מה שאני עושה היום כשר חינוך".