התערבות ועדת ערר בחוות דעתו של שמאי מכריע בנוגע לפיצויי הפקעה, תוגבל למקרים חריגים - אם כי אמת המידה להתערבותה תהיה פחות חמורה מאשר במקרים אחרים של מינוי שמאי מוסכם. כך שב וקובע (יום ד', 23.4.14) בית המשפט העליון.

לדברי השופט עוזי פוגלמן, "ועדת הערר תיטה לאמץ את חוות דעתו של השמאי וככלל התערבותה תוגבל למקרים שבהם נפלה בה טעות מהותית או דופי חמור. כך, למשל, ועדת הערר תיטה לאמץ את שיקול דעתו של השמאי אם מסקנותיו הושתתו על שיטה שמאית מקובלת ועל מסד עובדתי הולם, וזאת אף אם קיימות גישות מקצועיות שונות בשאלה שבמחלוקת

"לעומת זאת, תיטה ועדת הערר להתערב בקביעות או בממצאים שקבע השמאי אם נמצא שהם נסמכים על מסד עובדתי בלתי הולם, או כשהוכח שההנחות העומדות בבסיס חוות הדעת לא הגיוניות, או שהשמאי לא סיפק הסבר מניח את הדעת לשאלות שנשאל, או כשחוות הדעת נסמכה על תשתית משפטית חסרה או שגויה. כמו-כן, וכמובן מאליו, תקום עילה להתערב בחוות דעתו של שמאי מכריע אם נפל בה פגם היורד לשורש המעשה המינהלי כגון ניגוד עניינים, משוא פנים, חוסר תום לב וכיוצא באלה".

כאמור, פוגלמן משווה בין חוות דעתו של שמאי מכריע שכזה לבין זו של שמאי שממונה בהסכמת הצדדים, ואומר שבמקרה השני - אמת המידה להתערבות תהיה חמורה יותר. מזאת, משום שבעוד במקרה השני מדובר על שמאי שלמינויו הסכימו הצדדים, במקרה של פיצויי הפקעה מדובר במינוי הקבוע בחוק. פוגלמן מוסיף, כי קביעת אמת מידה מחמירה מדי, עלולה לפגוע בשיקול הדעת המוקנה לוועדת הערר בנוגע לפיצויי הפקעה.

הדברים נאמרו בהחלטת ביהמ"ש העליון לדחות את בקשתן של המדינה וחברת נתיבי איילון לערער על הפיצויים שנקבעו לתושבים בחולון בשל הפקעת אדמות לצורך הפרויקט. פוגלמן אומר, כי ההליכי בנושא נמשכים מזה עשור ואין מקום לדון בו בגלגול שלישי. השופטים יורם דנציגר וצבי זילברטל הסכימו עם פוגלמן.

את המדינה, נתיבי איילון והוועדה המקומית חולון ייצגו עוה"ד תדמור עציון, טל דגן, רעות רינצקי ועופר צילקר, ואת הדיירים - עוה"ד דניאל כהן, עופר שפירא, שחר הררי, דן אור ועזרא קוקיא.