המדינה מבקשת (יום ב', 28.4.14) לגזור לפחות שש שנות מאסר (חלקן בחופף) וקנס של על אהוד אולמרט, בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד במשפט הולילנד. לדברי התובע, עו"ד יוני תדמור, מתחם הענישה הוא 11-7 שנות מאסר וקנס של 1.3 מיליון שקל, והמדינה סבורה שהעונש הראוי הוא באמצע המתחם של כל אירוע. עוד מבקשת המדינה לחלט מאולמרט 685,000 שקל.

"מעשיו [של אולמרט] מגלים תמונה קשה של ניצול שררה. במקום לפעול ביושר לטובת האינטרס הציבורי הרחב, הוא העדיף את האינטרסים האישיים הפרטיים הצרים שלו ושל אחיו, ביודעו שהדבר פסול ומושחת", טען תדמור. קבלת הכסף בידי יוסי אולמרט (500,000 שקל) באה לאחר מערכת יחסים פסולה בין אולמרט לבין שמואל דכנר, הוסיף, במסגרתה העביר לו האחרון מאות אלפי שקלים בצורה שיטתית, בעוד אולמרט פעל לקידום הולילנד.

"אולמרט הוא שפנה לדכנר, ביקש את השוחד וקיבל אותו עבור יוסי. הוא ידע בבירור, כי דכנר – הזקוק לשירותיו – ייענה לבקשתו. איננו רואים כל הבדל בין לקיחת כספים לקרוב משפחה לבין לקיחת כספים לכיס האישי ממש", המשיך תדמור. "הוא החליט לפתור את מצוקתו של יוסי תוך ניצול גס ובוטה של מעמדו כראש עיריית ירושלים. גרסאותיו הכוזבות בחקירתו ובעדותו נולדו מתוך הכרת הפסול שבמעשיו". את השוחד בפרשת הזרע, המשיך תדמור, נטל אולמרט תוך ניצול גס של מעמדו כשר התמ"ת.

תדמור עמד על מה שכינה "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", ואמר שאין בכך כדי להקל בעונשו של אולמרט אלא להפך. המגמה בפסיקה היא להחמיר עם בכירים, כי כרום המעלה – כך גודל האכזבה, טען, בצטטו מתיקי משה קצב ואריה דרעי. לצד תרומתו של אולמרט למדינה, אמר, יש להביא בחשבון את העובדה שלא נטל אחריות ומסר בעדותו פרטים כוזבים.

בעניינו של אורי לופוליאנסקי אמר השופט דוד רוזן, כי הוא נוטה להטיל עליו עונש בגין אירוע אחד בלבד של קבלת שוחד, בציינו, כי כל הכספים שבהם הורשע לופוליאנסקי לא הופנו לכיסו אלא ליד שרה. המדינה ביקשה להטיל על לופוליאנסקי לפחות שנתיים מאסר (רובו בחופף), קנס של 200,000 שקל וחילוט של 800,000 שקל, בתוך מתחם מירבי של 24-16.5 שנות מאסר וקנס של 650,000 שקל.

לדברי תדמור, לופוליאנסקי קיבל שוחד בהיקף חסר תקדים והוא פגע בצורה משמעותית באינטרס הציבורי, למשל במניעת שמיעת ההתנגדויות לפרויקט הולילנד. תדמור הזכיר, כי רוזן קבע שבסיס כוחו של לופוליאנסקי הוא יד שרה, ולכן גיוס הכספים לארגון פאר ורומם גם אותו עצמו. "הוא פעל במודע בניגוד לאמות המידה שהציב בעצמו", טען. "הוא העלה במשפט טענות שלא היה להן כל יסוד עובדתי, ובית המשפט אמר שחלק מגרסאותיו היו קשות לעיכול". תדמור אמר, כי למרבה הצער ניצל לופוליאנסקי את מעמדו ביד שרה כדי לבצע את עבירותיו.

על אורי שטרית ביקשה המדינה להטיל לפחות שמונה שנות מאסר (חלקן בחפיפה) וקנס של 2 מיליון שקל, וחילוט של 1.8 מיליון שקל. לטענתה, מתחם הענישה הוא 21-15 שנות מאסר וקנס של 3.9 מיליון שקל. לדברי תדמור, שטרית עשה יד אחת עם היזמים שטובת הכלל הפריעה להם להשגת מבוקשם, וכי יחד עם דכנר טווה מערכת מתוכננת ומוקפדת לתשלומי השוחד.

"רואים שמדי חודש בחודשו מקבל מהנדס העיר קיצבה מושחתת מאחד היזמים הגדולים ביותר בעיר. זה מדהים", הוסיף תדמור. "הוא פנה מיוזמתו לדכנר בבקשות שוחד שונות. תפקידו לא היה פסיבי. הוא הבין היטב שמדובר באוצר בלום שניתן לפנות אליו כל אימת שהתעורר אצלו צורך כספי. תאוות בצע וליקוי מאורות ממש הובילו אותו ליטול שוחד לכיסו".