כאשר קם הלל צ'רני לשאת את דבריו האחרונים במשפט הולילנד (יום ב', 28.4.14), ניסה למעשה השופט דוד רוזן להביא אותו להודות באשמה - תוך שהוא רומז שיקל בעונשו אם יעשה זאת. ואולם, צ'רני סירב לקבל את ההצעה.

רוזן אמר לצ'רני: "ההרשעה שלך פה זרה לך ולכל אורחותיך. אתה לא רודף כסף, אתה בז לכל מיני התחככויות שאנחנו מכירים בחברה הישראלית, אתה אדם צנוע ונדיב. על זה איש לא מתווכח. עכשיו יש לי שתי אפשרויות.

"האחת: נחשף בפני עולם רקוב ומסואב, עולם מושחת. ראש עיר שלוקח שוחד במאות אלפי שקלים, מהנדס עיר שלוקח שוחד במיליוני שקלים, את ממלא-מקום ראש העיר משחדים באמצעות המוסד היקר כל כך במיליוני שקלים. ואני לא מדבר על יו"ר ועדה מחוזית שלא הואשם. יש עוד הרבה סכומים שניתנו כשוחד ולא הוגש עליהם כתב אישום. ואתה חלק בלתי נפרד מהעולם המסואב הזה. בעטת בכל אורחותיך והצטרפת אליו.

"התמונה השנייה, ואני מבקש ממך שתקבל אותה כדי שתעזור לי לאמץ את הבקשה של הסניגור שלך: באת לבנות פרויקט לא ממניעים כלכליים, אולי גם כאקט ציוני. לצערך, ואתה מקלל את הרגע, שכרת את שירותיו של דכנר שהכריז על עצמו כאדם שלילי ומושחת. הוא אמר לך, שבעולם המושחת הזה לא תוכל לבנות, וטעית כאשר נתת לדכנר לפעול בשיטות שלו. דכנר השחית אותך ואתה נפלת, כי אחרת לא היית יכול לבנות את הפרויקט. אם זה המצב - והסניגור שלך בטיעונים שלו די צמוד לתמונה הזאת - צריכים ללכת לקראתך כמה שאפשר על-פי החוק. האם זאת התמונה?".

צ'רני השיב: "ככל שחטאתי ופשעתי - אני חטאתי ופשעתי, לא המשפחה. לכן העונש צריך להיות מושת עלי ולא על המשפחה, ולכן אנא הרפה מהחברות שהן משפחתיות שעוסקות בדברים רבים ונפלאים שאינם קשורים לפרויקט. אני מקווה שזה לא יישמע כהתרסה: לו הייתי חושב בקצה האצבע שהצטרפתי למושחתים, הייתי רץ לשלם לדכנר. שנה שלמה תעתעתי בו ולא הסכמתי לשלם אגורה וידעתי לאן אני הולך".

רוזן: "האם אתה יכול לאמץ את ההצעה שאני מציע לך - שדכנר בא ואמר לך שהוא ישחד ואתה נתת לו את החבל". צ'רני: "אני לא מושחת, לא הייתי מושחת, ואני לא אהיה מושחת. מאוד פשוט לומר שאדוני צודק, ואני חושב אחרת". רוזן: "לא מה אתה חושב; מה היה?". צ'רני: "מה שהיה - מנוגד להכרעת הדין".

רוזן: "זה מה שאני חושב שהיה. נתגלה פה עולם מסואב מלמעלה עד למטה, ולא נגעו בכולם. דכנר הכיר את העולם הזה ואמר לך שזאת הדרך, וכאן הייתה הטעות שלך. אתה רצית לבנות את הפרויקט, ולא הכסף עניין אותך. בדרך שלו הגעתם לאן שהגעתם".