סניגורו של אהוד אולמרט, עו"ד אלי זהר, התייחס בהרחבה (יום ג', 29.4.14), בטיעונים לעונש במשפט הולילנד, למגעים של הפרקליטות עם שולה זקן ולפרסומים סביבם. לדבריו, השופט דוד רוזן חייב להביא בחשבון שאולמרט נענש בכיכר העיר בצורה קשה ביותר, ולכן לחרוג כלפי מטה ממתחם הענישה ולהימנע ממאסר בפועל "בכל דרך שמאפשר בחוק" - דהיינו: להטיל עליו עבודות שירות או מאסר על תנאי.

זהר אומר: "בציבור נוצר הרושם שזקן מסתובבת עם איזשהם סודות, שהארץ תרעד אם תספר אותה. גירו את דמיון הכתבים והפרשנים. התחוללה השתוללות ללא אח ורע. וכל זה כאשר בית המשפט כותב את פסק הדין. זכותו של אולמרט להליך הוגן נרמסה בידי התקשורת, כי הרי אדוני אמר בהגינות: גם אני קורא עיתונים. מעבר להכפשת אולמרט, יצאו לציבור סיפורי בדים חסרי כל שחר. היא ציירה את בני משפחתו של אולמרט כנהנתנים, כמי שרכשו השכלה בכספי תרומות וטסו לחו"ל על חשבון ארגונים. הכל היה חלק מהמסע הלא-נורמלי הזה שהוא עבר.

"הענישה התקשורתית מצדיקה אמירה של בית המשפט וגם קביעות חברתיות משמעותיות. אם החברה הישראלית מחכה לראות אדם מרוח בזפת ונוצות מובל למוקד - את זה בית המשפט צריך לעצור. הציבור רק יושב ומחכה לראות דם, ואת הרעיון הזה צריך לעצור, כי הוא מוביל אותנו למחוזות איומים. התחושה היא שכולם יושבים ליד הגיליוטינה ומחכים לעריפת ראשו של אולמרט".

בהתייחסו ליום מתן פסק הדין, אמר זהר: "הייתה לי תחושה שהפקק נפתח וכל הביוב יצא, רבע שעה אחרי שאדוני התחיל לקרוא את התמצית". הוא ציטט את דברי השופט מנחם אלון במקרה אחר, לפיהם מדובר ב"זבל שהוא עונש שאין כמותו", וכי יש להביא בחשבון בצורה ממשית בגזירת העונש סבל זה הנגרם לעבריין ולמשפחתו. "דלה שפתי מלתאר מה עובר על האדם הזה בשבועות ובחודשים האלה", אמר זהר וטען שעל רגע זה מחויב בית המשפט לחרוג ממתחם הענישה.

בהתייחסו לבקשת החילוט על רכושו של אולמרט אמר זהר, כי אולמרט לא קיבל כסף לכיסו. השופט דוד רוזן הגיב בציניות: "כן, וגם זקן לא קיבלה לכיסה אלא רק לכיס של ילדיה".