מפעלי ים המלח: לחייב המדינה בבוררות

חברת מפעלי ים המלח פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות על מינוי בורר מטעמה של המדינה לשם ניהול הליך הבוררות בין הצדדים בתביעה שהגישה כנגדה בטענה להפרת הסכם הזיכיון ביניהם

בפנייה לבית המשפט נאמר כי בין המדינה לבין מפעלי ים המלח נוהג הסכם זיכיון על פיו הוענקה לחברה (כיום חברה-בת בבעלות כימיקלים לישראל) הזכות הבלעדית להפיק את משאבי הטבע של ים המלח תמורת תשלום תמלוגים למדינה. הסכם הזיכיון קובע את הדרך הבלעדית לפתרון סכסוכים ומחלוקו בין הצדדים- בוררות של שלושה אנשים (תניית בוררות).

לדברי מפעלי ים המלח, בשנת 2011 דרשה ממנה המדינה להגדיל את שיעור התמלוגים שהיא משלמת לה בגין הזכויות שקיבלה על-פי הסכם הזיכיון, וכאשר הצדדים לא הגיעו לידי הסכמה פנתה המדינה ביוזמתה לבוררות והגישה כנגדה כתב תביעה שכלל הן את הדרישה להגדלת שיעור התמלוגים שנמחקה בהמשך מהליך הבוררות עקב הגעת הצדדים לידי הסכמה, והן סוגיות הנוגעות לאופן חישוב התמלוגים על-פי הסכם הזיכיון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד ד"ר דוד תדמור ומיכל זלצמן, נאמר כי בוררות זו נמצאת לפני סיומה וכי אמור להינתן בה בקרוב פסק דין.

לטענת מפעלי ים המלח, הסכם הזיכיון קבע בדיוק את התמורה שתשולם למדינה בגין הזכות להפיק את המחצבים באזור ים המלח, ואולם לפני כשנה ומחצה החליטה המדינה לפעול בניגוד להוראות הסכם הזיכיון תוך התעלמות מהוראותיו ומהוראות חוק זיכיון ים המלח ושלא על דרך הפניה לבוררות.

זאת עשתה המדינה בכך שהקימה ועדה שכל חבריה הם עובדי מדינה זולת העומד בראשה, והורתה לה לבחון מהי התמורה הראויה שצריך לקבל הציבור כאשר גורם פרטי מקבל זכות שימוש במשאבי טבע לאומי. הוועדה עודה יושבת על המדוכה והיא נתבקשה לפרסם את מסקנותיה עד לחודש יוני.

לדברי מפעלי ים המלח, בעתירתה, נוכח סירובה של המדינה להורות לוועדה שלא לדון בהסדר הפיסקאלי הקיים הכפוף להסכם הזיכיון ביחס למשאבי הטבע של ים המלח, היא הגישה כתב תביעה נגדה המדינה בסגרת הליך הבוררות בטענה להפרת הסכם הזיכיון על-ידי המדינה והנזקים הכספיים שנגרמו לה עקב ההפרה.

לטענת מפעלי ים המלח, פנייתה של המדינה אליה לקיום בוררות בנושא תשלום התמלוגים נענתה על ידה ביוב וכנדרש, ולפיכך מצופה עתה מהמדינה כי תנהג באותו אופן ותכבד את החוק את הסכם הזיכיון ואת מנגנון הבוררות גם לגבי כתב התביעה המוגש על-ידי מפעלי ים המלח.

מפעלי ים המלח מציינת כי מינתה את עו"ד שחל כבורר מטעמה וכי דרשה מהמדינה כי ימונה בורר מטעמה, כאשר שני הבוררים ימנו להם בורר שלישי. ואולם המדינה דחתה את הבקשה למינוי בורר בטענה כי העניין אינו נופל לגדר תניית הבוררות מאחר שהוועדה אינה נדרשת לפרש את שטר הזיכיון או לקבל החלטה הנוגעת לביצועו ולכן היא לא דנה בזכויות או בחובות הצדדים לשטר הזיכיון. עוד טענה המדינה בנימוקי הסירוב כי הקמתה של ועדה ציבורית אינה יכולה לשמש נושא להסכם בוררות.

לדברי מפעלי ים המלח, נוכח סירובה של המדינה למנות בורר מטעמה על-פי תניית הבוררות נאלצת מפעלי ים המלח לפנות לבית המשפט בבקשה להורות למדינה למנות בורר מטעמה לצורך ניהול הליך בוררות בתביעתה כנגדה בטענה להפרת הסכם הזיכיון, ונזקיה כתוצאה מהפרה זו.