חוק שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות מטיל על המעסיק חובה פוזיטיבית לבצע התאמות שיאפשרו את קבלתם וקידומם בעבודה של אנשים עם מוגבלות, וכן חובה לקדם ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה. כך קובע (יום ב', 5.5.14) בית המשפט העליון, בפרשנות נרחבת של השלכות החוק על מעסיקים.
הדברים כלולים בהחלטתו של בג"ץ לקבל חלקית את עתירתו של כלאי רמי מחמלי נגד השב"ס, לאחר שנקבע שהוא לא קודם בשל מוגבלות הנובעת ממחלת לב שבה לקה בזמן שירותו. את חוות הדעת העיקרית כתב השופט
חנן מלצר, בהסכמת השופטים
עדנה ארבל ו
אליקים רובינשטיין.
לדברי מלצר, ההתאמות בהן מדובר אינן פיזיות, אלא במשרה עצמה ותוך הסתכלות בעיניו של המוגבל. הוא נותן שורה של דוגמאות: שינויים בדרישות התפקיד ועיצובן מחדש; הגמשה של שעות העבודה על-ידי פיצולן, או על-ידי מתן אפשרות לעבודה במשרה חלקית; שיבוץ בתפקיד חלופי; יצירת משרה חדשה עבור העובד עם המוגבלות, אשר הולמת את מצבו; חריגה אד-הוק מנוהלי העבודה הקבועים; ו"ספיגת" עלות העסקתו של האדם עם המוגבלות ותשלום שכרו על בסיס גבוה יחסית, לעומת תפוקתו, בהתחשב במוגבלותו. כל זאת - כאשר אין מדובר בהוצאות בלתי סבירות.
חובת הייצוג ההולם
מלצר מדגיש, כי יש לפרש בצמצום את הסייג המתיר אפליה בשל "הדרישות המהותיות של התפקיד". לדבריו, על המוגבל לעמוד בדרישות הסף המקדמיות לאותה משרה, ובמקרה כזה - על המעסיק לבצע את ההתאמות שיאפשרו לקלוט אותו. אם המעסיק לא ייעשה זאת, הוא ייחשב כמפלה, אלא אם כן יוכיח שמוגבלותו של העובד מונעת ממנו לבצע דרישה מהותית המתחייבת מהתפקיד. הוא גם מציין, כי חובות אלו חלות לא רק בעת הקבלה לעבודה, אלא גם בעת הקידום במהלכה.
עוד מתייחס מלצר לחובה להעניק ייצוג הולם לעובדים בעלי מוגבלות, וקובע: "כאשר מעסיק לא מקבל לעבודה אדם עם מוגבלות, או לא מקדם אותו במקום עבודה - שבו אין בפועל ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות - הרי שהמסקנה המתבקשת, על פני הדברים, היא שאותו מעסיק פועל בניגוד לחוק השוויון ומפלה אנשים עם מוגבלות בתעסוקה".
לבסוף מדגיש מלצר: "מכוח עקרונות בסיסיים של: מוסר, צדק, יושר והגינות ביחסים שבין המדינה לבין הפרט, נובע גם כי על המדינה חלה אחריות מוגברת למניעת אפלייתם לרעה של אנשים עם מוגבלות, וביתר-שאת כאשר מוגבלותם נוצרה באופן ישיר עקב פעילותם בשירות המדינה ובמהלכה, או עקב פעילות הקשורה לאינטרסים שהמדינה מבקשת לקדם. בכלל זה מוטלת על המדינה, כמעסיק, חובה מוגברת לאתר ולבצע את ההתאמות הנדרשות על-פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כדי לאפשר את המשך העסקתו, או את קידומו של העובד עם המוגבלות (ככל שמתקיימים בו תנאי הכשירות הבסיסיים לעבודה בארגון)".
