הממשלה כשלה בשילוב מוגבלים בשוק העבודה

פעולות הממשלה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה כשלו כישלון חרוץ. כך עולה (יום ד', 14.5.14) מדוח מבקר המדינה.

לוועדת לרון הייתה חשיבות רבה בכל הנוגע לקידומם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הייתה לשנות את מנגנון הפחתת קצבת הנכות לאנשים עובדים, כדי לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה ללא חשש מאבדן מלא של הקצבה. בפועל, מאז שהוגש דוח הוועדה עלה שיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית בחמש נקודות האחוז. גם לאחר הכניסה לתוקף של חוק לרון, שיעור התעסוקה של מקבלי קצבת נכות כללית עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור התעסוקה של אנשים ללא מוגבלות. לאחר שנת 2009, מועד הכניסה לתוקף של התיקון לחוק לרון, שיעור העסקתם של מקבלי קצבת נכות - 18% בשנת 2011 - עדיין נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור ההעסקה של אנשים ללא מוגבלות, שהוא 74%.

שירותי שיקום תעסוקתי הם הכלי שמציעה המדינה לשיקום ולשילוב של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. נמצא כי מקרב כ-258,000 אנשים עם מוגבלות הכשירים רפואית לשיקום תעסוקתי כלשהו - 76% (כ-195,000 איש) לא קיבלו שירותי שיקום תעסוקתי מאף גורם מהגורמים המופקדים על שיקומם (ביטוח לאומי, משרד הרווחה ומשרד הבריאות). ניתן להניח כי חלקם יכולים היו להיעזר בשיקום תעסוקתי כדי להשתלב בעבודה. עם זאת יובהר כי חלק מחברי הקבוצה שלא קיבלה שירותי שיקום, ככל הנראה לא מתאימים לשיקום תעסוקתי (למשל, בשל היעדר מוטיבציה לעבוד), או אינם זקוקים לו (בין משום שהם יכולים להשתקם בעצמם ובין משום שהם כבר מועסקים).

בביקורת עלה עוד כי כל גורם ממשלתי מרכז בנפרד את המידע שצבר על אנשים עם מוגבלות, ואין אפשרות לדעת בגוף אחד אם אדם כלשהו קיבל בעבר שיקום תעסוקתי אצל גוף אחר. נוסף על כך, לא קיים מיפוי מרכזי של כלל האנשים עם מוגבלות לעניין התאמתם, זכאותם והזדקקותם לשיקום תעסוקתי (בין אם בבט"ל, במשרד הרווחה או במשרד הבריאות).

עוד נמצא כי המלצות ועדת לרון להקמת גוף מתכלל טרם יושמו, וזאת חרף העובדה כי חלפו שמונה שנים ממועד אימוצן על-ידי הממשלה וכי ההמלצה על הקמת "תחנת שירות אחת" עבור המוגבלים (במקום הביזור הקיים כיום בין הגופים השונים) אינה מיושמת בגלל מחלוקות בין משרדי הממשלה, בין היתר בנוגע לגורם שיוביל את הקמת התחנה להשמה בשוק החופשי.

בקרב בני הנוער הסובלים ממוגבלות כלשהי המצב קשה במיוחד. רק 7% מכלל התלמידים הלומדים במסגרות של החינוך המיוחד בשכבות י'-י"ב משתתפים בתוכניות מעבר, שמטרתן לסייע להם להשתלב בתעסוקה עם סיום לימודיהם, ונכון לשנת 2012, 0.2% מתקציב אגף השיקום שבמשרד הרווחה - 300,000 שקל בלבד - יועד לתוכניות מעבר.