שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, הרשיעה (יום א', 25.5.14) את פעיל שוק ההון אלון נאור בעבירות מרובות של גניבה בידי מורשה, השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
נאור הוא פעיל בשוק ההון, שהורשע בעבר בעבירות תרמית בניירות ערך. בהכרעת הדין הנוכחית הורשע נאור בכך שבשנים 2007-2008 השיג במרמה את הרשאתם של ששה משקיעים לפעול בחשבונותיהם באמצעות האינטרנט. המחלוקת המרכזית הייתה האם פעילותו של נאור הייתה תרמיתית מלכתחילה, או הניבה הפסדים שמקורם תמים.
ברק-נבו אומרת, כי ההכרעה מתבססת על בחינת פעולותיו של נאור, ממנה הגיעה למסקנה שאכן כוונתו הייתה לרמות את המשקיעים ולגרוף רווחים על חשבונם. עוד הצביעה על תשובותיו המתחמקות של נאור כאינדיקציה לכך שידע שפעילותו בלתי חוקית.
לאחר קבלת ההרשאות ביצע נאור אלפי עסקות עצמיות בין חשבונותיו הפרטיים לבין וחשבונותיהם של המשקיעים. במסגרת פעילותו הזרים נאור הוראות קנייה ומכירה מחשבונותיו ומחשבונות המשקיעים שהיו בשליטתו, ויצר עסקות עצמיות בהן רכש מהמשקיעים מניות במחיר נמוך ומכר לחשבונות המשקיעים מניות מחשבונותיו במחיר גבוה יותר, באופן שיצר רווח מובטח לחשבונות נאור והפסד כספי מובטח לחשבונות המשקיעים.
פעילותו של נאור בחשבונות המשקיעים התמקדה בפעילות במניות שסחירותן נמוכה, אשר פעילותו של נאור בהן, באמצעות חשבונותיו ובאמצעות חשבונות המשקיעים, יצרה לעיתים קרובות חלק ניכר מנפח הפעילות היומי במניות אלה. לפיכך, העסקות העצמיות שביצע נאור השפיעו על שערי המניות בהן פעל. במסגרת פעילותו התרמיתית ביצע נאור למעלה מ-2,300 עסקות עצמיות בין חשבונותיו לבין חשבונות המשקיעים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
