ככל שרמת ההשכלה עולה ורמת החילוניות עולה, כך הורים מחנכים את ילדיהם לערכים יותר אינדבידואליסטיים ופחות קולקטיביסטיים - כך עולה ממחקר שערכה פרופ' מרים רוזנטל.
המחקר נערך לקראת כנס שנתי שיתקיים מחר (יום ה', 27.11.03), במרכז בייקר לחקר תינוקות וטף ומשפחותיהם בישראל שבאוניברסיטת בר-אילן.
הכנס, שיתקיים בבית החייל בתל אביב, יעסוק בנושא: האם יש הבדל בין הורים דתיים לבין הורים חילוניים ביחסם למטרות חינוכיות שונות בגיל הרך.
המחקר מגלה, כי ערכים קולקטיביסטיים של תלות הדדית, ערכי קהילה ורווחתה, הרמוניה קבוצתית וצמידות לנורמות של הקהילה, מקבלים גיבוי רב יותר בקרב ההורים הדתיים והם מרגישים עצמם בשל כך טובים יותר. בעוד ההורים החילוניים מעדיפים חינוך אינדוידואליסטי לעצמאות, ייחודיות ונפרדות ולמימוש זכויות הפרט לחרות, אושר אישי ומימוש עצמי. משמעות הקהילה עבורם, היא היותה מכשיר למימוש זכויות הפרט.
הכנס התמקד במחקר הבודק את החשיבות שהורים, מרקע תרבותי שונה, מייחסים למטרות ולפרקטיקות חינוכיות שונות בגיל הרך. ההשוואה מתמקדת בהורים חילוניים ודתיים.
93 הורים לילדים בני 2-4 בעלי השכלה אקדמאית, דרגו את מידת הסכמתם לאמירות המתארות מטרות חינוכיות ופרקטיקה חינוכית במסגרות לגיל הרך. רשימת האמירות מורכבת ממספר שווה של פריטים, הנגזרים מתסריט תרבותי קולקטיביסטי ושל פריטים הנגזרים מתפריט תרבותי אינדיבידואליסטי.
כל הורה קיבל ציון, המתאר את מידת הקירבה של עמדותיו לתסריט האחד או השני.
ממצאי המחקר מראים, כי הורים שרואיינו, אינם דבקים בעמדות אינדיבידואליסטיות קיצוניות ולא בעמדות קולקטיביסטיות קיצוניות.
עם זאת, עדיין נמצאו הבדלים מובהקים בין העמדות של ההורים החילוניים והדתיים, כאשר החילוניים נוטים לייחס חשיבות רבה יותר למטרות חינוכיות ופרקטיקה חינוכית הנגזרות מתסריט אינדיבידואליסטי והדתיים לאלו הנגזרות מתסריט קולקטיביסטי. לממצאים השלכות על בניית תוכניות במסגרות חינוכיות לגיל הרך.