רשות האכיפה והגבייה לא תמסור לעו"ד רז רוזנברג את פרטיהם האישיים של עשרות אלפי חייבים המטופלים על ידה. כך קובע (יום ד', 11.6.14) בית המשפט העליון.
רוזנברג ביקש לקבל פרטים אישיים של הצדדים ב-163,049 תיקים, לצורך כתיבת מחקר אקדמי בשאלת ייצוגם של חייבים בהוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בפגיעה בפרטיות הגוברת במקרה זה על
חופש המידע. עוד ציין המחוזי, כי פגיעה כזו מחייבת את הרשות לקבל את אישורם של כל החייבים - משימה שתצריך משאבים בלתי סבירים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של רוזנברג. השופט
אורי שהם הסכים עם המחוזי וקבע אף הוא, שמדובר בפגיעה בפרטיות מפניה נסוג הפעם עקרון חופש המידע. בדיון בעליון הציע רוזנברג לצמצם מאוד את מספר הפרטים שיקבל וביקש להסתפק ב-7,600 איש החייבים כספים לתאגידים שאינם מיוצגים, אך שהם דחה הצעה זו. לדבריו, רוזנברג אינו יכול לשנות בדיון בערעור את בקשתו, וגם זו המתוקנת תצריך משאבים בלתי סבירים של פנייה לכל אותם תאגידים.
השופט
יצחק עמית ציין, כי מקרה זה מחזק את עמדתו לפיה "נתרחקנו מהתכליות ומהמטרות שעמדו בבסיסו של חוק חופש המידע. על-אף האצטלא האקדמית של בקשת המערער, קשה שלא לחשוב על השימוש המסחרי-כלכלי שניתן להפיק מ'כריית' מידע מתוך מאגרי המידע שבידי הרשות, הנוגעים לתיקי ההוצאה לפועל".
המשנה לנשיא
מרים נאור העירה, כי ייתכן שבמקרה המתאים לא יהיה מנוס אלא להעביר להכרעתו של הרכב מורחב בבית המשפט העליון את שאלת מנגנון קבלת ההסכמה לפני חשיפת פרטים אישיים לפי חוק חופש המידע.
רוזנברג חויב בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. את רוזנברג ייצג עו"ד סמואל דכואר, ואת המדינה - עו"ד ראובן אידלמן.
