שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, רומז שיש לשחרר את אורי לופוליאנסקי ממאסרו אם וכאשר מצבו הרפואי יחמיר, ואולי אפילו לפני כן. הדברים כלולים בגזר הדין במשפט הולילנד, בו הטיל רוזן (יום ה', 19.6.14) על לופוליאנסקי שש שנות מאסר בפועל.

לופוליאנסקי חלה בסרטן לפני ארבע שנים וסובל מעליות ומורדות במצבו הרפואי. מנהלת המחלקה ההמטולוגית בבית החולים הדסה, פרופ' דינה בן-יהודה - המטפלת בלופוליאנסקי - הזהירה שמאסרו יסכן בצורה ממשית את חייו. לדבריה, דווקא בבית החולים של השב"ס יש סכנת-יתר של זיהומים.

רוזן קבע שלופוליאנסקי יכול לשאת מאסר בפועל, לאחר שקציני הרפואה הבכירים של השב"ס הודיעו שביכולתם לטפל בו. בדיון הטיעונים לעונש אמר רוזן, כי אינו יכול לפעול נגד הודעה זו, כל עוד אין בידיו הוכחה ממשית לכך שהיא אינה נכונה. עם זאת, רוזן מציב במפורש בגזר הדין מסלול חלופי:

• 
  "להדגיש, על המדינה לשוות לנגד עיניה כל העת סעיף 7 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א 2001. על-פי סעיף 7 הנ"ל, הוועדה רשאית בכל עת לשחרר על תנאי אסיר ממאסרו לאחר ששקלה חוות-דעת של רופא בהתקיים התנאים המפורטים שם, תנאים שרלוונטיים במצבו הרפואי של נאשם 6". (ההדגשות במקור).
  

מדובר בשחרור הדומה לניכוי שליש, והוא על תנאי במובן זה שניתן להחזיר את האסיר לכלא אם הוא מפר את תנאי השחרור. ועדת השחרורים מקבלת חוות דעת של המדינה והשב"ס, ועל החלטותיה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

בסעיף 7 נקבע בין היתר, כי ועדת השחרורים יכולה לשחרר על תנאי אסיר "שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו". הוועדה יכולה גם לשחרר לתקופות קצובות של חצי שנה כל אחת "אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב", אך שחרור זה מוגבל לתקופת הטיפול הרפואי.

אפשרות אחרת להקל בעונשו של לופוליאנסקי עד כדי שחרורו היא קבלת חנינה מנשיא המדינה. הליך זה מחייב חוות דעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים וחתימת קיום של שר המשפטים. במקרים נדירים מאוד בעבר, המליצו בתי משפט לנשיא להעניק חנינה בשל מצב רפואי. רוזן נמנע מצעד זה, שהוא כאמור נדיר מאוד, אך ברור שאין בכך כדי למנוע מלופוליאנסקי לבקש חנינה.