שרת המשפטים,
ציפי לבני, הודתה (יום א', 22.6.14) לשופטת הפורשת
עדנה ארבל בשמם של הפוליטיקאים. "הדבר עלול להיראות מוזר, כי נחשבת לאימת הפוליטיקאים. אבל היית אימת הפוליטיקאים שלא הלכו בדרך הישר, ועזרת לפוליטיקאים שלא רצו לשקוע במדמנה זו", הסבירה. לבני גם הדגישה את התנגדותה של ארבל לפשיעה האידיאולוגית, וציינה את הקידום שנתנה לנשים.
היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, ציין את עמידתה של ארבל על עמדותיה ועקרונותיה כאשר שימשה כפרקליטת המדינה, למרות לעיתים ספגה התקפות בשל כך. עוד אמר, כי בפסיקתה בתחום הפלילי בלטה ארבל בהגנתה על זכויותיהם של קטינים ונפגעי עבירות מין ואלימות.
פרקליט המדינה,
שי ניצן, עורר גלי צחוק כאשר הזכיר, כי המשוררת רחל כתבה שיר ושמו "עדנה" ושיר ושמו "שי". הוא אמר, כי הגדרתו של
אהרן ברק, לפיה ארבל היא "שופטת עם נשמה", היא הטובה ביותר. לדבריו, בראש מעייניה של ארבל עומדת משפחתה, ולצד זאת - היא אשת תרבות במלוא מובן המילה. "משפחה ושירה הן אהבותיה הגדולות", אמר ניצן, והוא חתם בשיר שכתבה בתה הרופאה של ארבל.
נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, אמר, כי חוט השני של עבודה ופסיקותיה של ארבל הוא רגישותה ויכולתה לראות את האחר, כפי שנתנה למשל מעמד לקורבן העבירה בהיותה פרקליטת המדינה ועוד לפני שהחוק קבע זאת. "ברקע פסיקתה עמד תמיד הצורך לקיים את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה ולהגן על קבוצות מוחלשות", הוסיף. גם הוא ציין את תרומתה הניכרת לגיבוש המשפט הפלילי ואת ההחמרה שהובילה כלפי עבירות מין, לצד ההקפדה על זכויות נאשמים והשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי.
ארבל סקרה את הסוגיות הרבות עימן התמודדה, הן בפרקליטות והן בבית המשפט העליון. "את העשור האחרון בבית המשפט העליון ניתן לתאר כעשור של זכויות האדם", אמרה, וזאת לנוכח ריבוי העתירות על-רקע התרחבות הפערים החברתיים. היא הדגישה את הצורך להכיר בזכויות חברתיות ובמיוחד באלו של השכבות החלשות, והביעה התנגדות להפרטת שירותים חברתיים מרכזיים. ארבל קראה למחוקק לשים דגש על זכויות חברתיות, והזהירה שבלא ביסוסן - תתקשה ישראל להתגאות בזכות לבחור ולהיבחר.
"בליבת השיפוט ניצבת חובתו של השופט להפעיל את שיקול דעתו כדי לעשות צדק. בלב פסיקתי עמד המצפון. לא הקלתי ראש בפרוצדורה, אך הייתי נכונה להגמיש אותם, ולעיתים - כשהעניין זעק - לרבע את המעגל", הוסיפה ארבל. היא התריעה על התרחבות האלימות בכל שדרות החברה, היוצרת סביבה של "כל דאלים גבר", וקראה לתת תפקיד מרכזי למערכות החינוך והרווחה במאבק בה.
עוד אמרה ארבל, כי נגע השחיתות פוגע גם הוא קשות בחברה, ואמרה שנורמות פסולות מחלחלות עד לדרגים הנמוכים של השירות הציבורי, וסופן פגיעה אנושה באמון הציבור בעובדיו. "זוהי מלחמה על דמותה של ישראל כמדינת חוק ולביצור יסודותיה כמדינה דמוקרטית. אין להרפות ממנה", קראה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
