הגנה על מסירת מידע רפואי ללשכת עוה"ד

מסירת מידע רפואי חסוי על צדדים שלישיים ללשכת עורכי הדין, עשוי ליהנות מהגנה הן על-פי חוק לשון הרע והן על-פי חוק הגנת הפרטיות. כך קובע (19.6.14) שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, נחום שטרנליכט.

עו"ד מיכאלה זילברמן וקאסם טורי מוחמד ביקשו מלשכת עורכי הדין להימנע ממתן רישיון לעו"ד אמיל אלטורי, וזאת על-רקע סכסוך ממושך בין הצדדים שהתגלגל כבר לכמה וכמה ערכאות. בין היתר טענו זילברמן ומוחמד, כי אלטורי עושה שימוש באחיו אחמד וג'מעה, שמצבם הנפשי רעוע, ולהוכחת הטענה צירפו לפנייתם ללשכה מידע רפואי על השניים.

שלושת האחים אלטורי הגישו תביעה לפיצוי בגין הנזקים שלטענתם גרמה להם הפנייה ללשכה על המסמכים שנכללו בה. שטרנליכט מחק את תביעתו של אמיל בשל אי-הפקדת ערבון ודחה את תביעתם של אחיו. לדבריו, מצבם הנפשי הרעוע הוכח במסמכים שהוגשו לו, ובמיוחד אמורים הדברים לגבי אחמד, שכלל לא הבין את ההליך שננקט בשמו. בכך, אומר שטרנליכט, התקיימה הגנת "אמת דיברתי" שבחוק לשון הרע.

גם היסוד של "עניין ציבורי" קיים בפנייה ללשכה, ממשיך שטרנליכט. "קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה בכל הנוגע ליושרם והגינותם של אלו המוסמכים לשמש כעורכי דין במדינת ישראל. זאת לנוכח התפקיד אותו אמורים לבצע עורכי דין בייצוג לקוחותיה בפני בתי משפט ורשויות שלטוניות אחרות, והסמכויות המוקנות להם.

"ישנו עניין ציבורי רב בכך, שמי שמשמש כעורך דין, לא יהיה אדם המנצל אנשים בעלי לקות נפשית, שיש בה כדי להשפיע על יכולת השיפוט שלהם, לצורך קידום ענייניו. אינני בא לקבוע מסמרות בנוגע לעו"ד אלטורי עצמו, האם אכן כך נהג, אך ודאי שיש עניין ציבורי מן המעלה הראשונה, שהרשות המסמיכה את עורכי הדין בישראל תבדוק חשדות שכאלו ביחס למועמד לקבלת רשיון עריכת דין".

התלונה הוגשה ללשכה, כדי שתבדוק האם אלטורי ראוי לקבל רישיון. עקב כך, היא גם נהנית מההגנה המוענקת בחוק על פנייה לרשות מוסמכת בעניינים שבטיפולה - הן לגבי חוק לשון הרע והן לגבי חוק הפרטיות. אלטורי חויבו בתשלום הוצאות בסך 31,000 שקל.