הסתיים הדיון בהצעת החוק להזנה בכפייה

ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו) סיימה לדון בהסתייגויות הרבות שהגישו חברי הכנסת, בנוגע לחוק הזנה בכפייה. לאחר הסכמים בין מפלגות הקואליציה הוחלט על דחיית מועד ההצבעה על החוק, שתוכנן לעבור אתמול במליאה בקריאה שנייה ושלישית. החוק צפוי להגיע להצבעה סופית בכנסת ביום שני הקרוב.

ח"כ יפעת קריב הציגה את ההסתייגויות בשם מפלגת יש עתיד: "הגשתי לחוק הסתייגויות משמעותיות וחשובות ואני דורשת להתייחס אליהן בכל כובד הראש הנדרש. זו חקיקה בעלת השפעות לטווח הארוך על החברה ועל הדמוקרטיה הישראלית ועכשיו לאחר דחיית ההצבעה החפוזה, נקיים דיון רציני עם כל גורמי המקצוע הרלוונטיים. באיזון הראוי שבין זכותו של אסיר למחות לביו ערך החיים, יש לאפשר את ההתערבות (בניגוד לרצונות של האסיר) רק במקרה של חשש ממשי לחייו של האסיר. אני מבקשת לשנות את שם הסעיף מ"מניעת נזקים בריאותיים לאסיר שובת רעב" ל"הצלת חייו של אסיר שובת רעב". בנוסף אני מבקשת שכאשר אנחנו מביאים את זה לבית המשפט יש להביא את התמונה המלאה, כולל גם את המטרות העומדות בבסיס שביתת הרעב. כמו-כן יש לספק לאסיר הסבר מדויק על ההתערבות הקיצונית שהוא הולך לקבל, כתנאי מקדי למתן התר מבית המשפט. יכול להיות שברגע שאסיר יבין מה הוא הולך לעבור הוא יפסיק את שביתת הרעב".

ח"כ אחמד טיבי (רע"מ תע"ל): "לאור העובדה שהתבטלה ההצבעה היום, אין מקום לישיבות האינטנסיביות האלה. ביקשנו לעשות אילוסטרציה, ולהציג קטע וידאו שמדגים איך עושים הזנה בכפייה. זה כלי עזר לנסות להסביר את עמדתי לחברי הוועדה ולאלה שיזמו את החוק".

מצב קלאסי

יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב השיבה: "הייתה כבר בקשה כזו ולא אישרתי אותה, ואמרתי שבמקום זאת אפשר לשלוח את הסרטון לחברי הוועדה ולכל מי שרוצה".

ח"כ מרב מיכאלי הציגה את ההסתייגויות בשם מפלגת העבודה: "עניין המעצרים המנהליים הוא לא דיון אחר, זה מצב קלאסי שעבירה גוררת עבירה. כשמדינה מתרגלת להשתמש במעצרים מנהליים כדבר שבשדרה, היא מוצאת את עצמה מפרה זכויות אדם בסיסיות ומביאה חוקים שלא היו צריכים לבוא.

כל הדברים שדובר בהם, אפשר וצריך לטפל בהם לפי חוק זכויות החולה, שמאפשר טיפול בכולם. ההסתייגויות של מפלגת העבודה נעות בין הצורך לבטל את החוק לבין שאם הוא בכל זאת יעבור, לצמצם את הפגיעה שלו. אם המדינה נותנת דגש לשמירה על הסדר הציבורי, החוק עצמו יש בו סכנה לפגיעה במדינה והפרות סדר. המקומות שניסו לכפות הזנה בכפייה על שובתים, בדרך כלל השובתים ניצחו. אנחנו מבקשים להוציא את הרופאים מהחוק הזה ולהחליף את הרופאים בסוהרים. גם בקוד האתי של הרופאים וגם לפי האמנות הבין לאומיות, הם לא צריכים לעשות דברים שנוגדים את מהות המקצוע שלהם".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "יש כאן ליקוי מאורות של המערכת המשפטית, שלא הצליחה לסנן מהלך מזיק ומסוכן. הכנסת נמצאת במבחן לא פשוט. את כיו"ר הוועדה הבעת ספקות לגבי התבונה שבהצעת החוק. החוק כל-כך בעייתי שאין צורך לתקנו אלא פשוט לעצור אותו. אני מקווה שאותו עיכוב שהממשלה הנחתה לעשות יביא לעצירתו. התנגדותי להצעה היא רבת ממדים הן מכיוון המשפט הבינלאומי, נורמות אתיות של רופאים. אני מתנגד לכך שאומרים שנמצא רופאים עם אתיקה אחרת ורוצה להקריא מעדותה של רופאה שטיפלה בשובתי רעב: "הרגשתי שאני מחזיקה את שלום המזרח התיכון ואיש אינו מנחה מה לעשות. יש רופאים שחושבים שאלו טרוריסטים והסברתי להם שהם עצירים מנהליים שלא הובאו בפני שופט. חוק זכויות החולה קובע שכשחולה מסרב לטיפול ניתן לכנס ועדת אתיקה. יש כאן בעיה ללא כל הד ציבורי". אתם מציגים אוטונומיה של החולה והצורך להגן על חייו ובעצם שניהם נמצאים על אותו צד של המשוואה שאומר לא להעביר את החוק. אם כתוצאה מהחוק יאכילו מישהו בכפייה או אם אסיר ימות מרעב-בחוק הזה המדינה לוקחת אחריות ומונעת מאדם למות".

סימני שאלה

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "בשבוע שעבר היה פה דיון בזק, שהעלה תמיהות כי המוטיבציה לחוק עלתה כבר לפני כמה שנים. בנסיבות של לפני שבוע משכנו את הצעות האי אמון והחקיקה בכלל ולעומת זאת החוק הזה התקדם במהירות בחסות המצב. זה מעורר סימני שאלה על המהות שהיא קשה וחמורה. החוק לא יקוים אם יעבור כי הרופא לא יהפוך את עצמו למדינאי. הרופא לא ישאל עצמו באיזה רגע אני מפקיע את שיקול הדעת הרפואי."

יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב: "אני מבינה את האחריות הביטחונית כשאסיר שובת רעב בתוך הכלא, הממשלה צריכה לדאוג לו. אם מחר ימות בכלא אסיר משביתת רעב אנחנו יודעים מה יעשה הצד של האופוזיציה. בסך-הכל החוק הזה מידתי. אין כאן חקיקת בזק, לא ראיתי עוד חוק שדנו בו עד 12 בלילה במשך שלושה ימים."

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז ניזרי: "לגבי מעורבותו של היועץ המשפטי, אנחנו בחוק הזה קיימנו שורה ארוכה של דיונים עם כול גורמי הממשלה הרלוונטיים. עשינו מספר שינויים בעקבות ההערות ויכול להיות שנעשה שינויים גם על הדברים שנאמרים כאן. אנחנו מוכנים לשמוע להתייחס ולשנות.

אמרתי למישהו שאם אני הייתי מכיר את החוק רק לפי הפרסומים עליו, גם אני הייתי חותם על העצומה נגד החוק. הבאנו חוק טוב מוסרי וערכי, אני גם חושב שההליך הדמוקרטי בכנסת יכול להיטיב דברים. ברור לי שהחוק הזה מעורר סערה ושלא רצוי להעביר אותו ביום אחד בחקיקת בזק, אבל נרצה או לא, הסדרים מעין אלה ולפעמים יותר מרחיקי לכת קיימים במדינות אחרות. ברמה המוסרית אני מתפלא שלא מדברים פה על קדושת החיים, ברמה הערכית מוסרית אתית, אדם שמתאבד ולוקח כדורים הרופאים מנסים להציל אותו. אדם ששובת רעב לא רוצה להתאבד אלא לשפר את תנאיו".

הפרות סדר

נעמה פויטונגר ממחלקת הייעוץ והחקיקה הפלילית במשרד המשפטים הגיב להסתייגויות: "מה שמייחד אסירים הוא שהמדינה נושאת באחריות ישירה לשלומם ובריאותם והצעת החוק לא יוצרת אחריות מוגברת. הסיטואציה עליה אנחנו מדברים היא שמדובר באסירים שעושים מאנשים אחרים אמצעים. זו מניפולציה שנועדה להפעיל את הציבור. לא מת אף אסיר משביתת רעב בשל מאמצי הרופאים בבתי החולים. התפקוד האחראי והזהיר שלהם הוא הרכיב החשוב ביותר בסוגיה המורכבת. בעבר ישראל נאלצה לשחרר אסירים שמסכנים אזרחים כדי למנוע את נזקי שביתת הרעב".

יואל הדר יועמ"ש למשרד לביטחון פנים הגיב להסתייגויות: "יש חשש שאם יקרה משהו לאסיר הדבר יפגע ישירות בחיי אדם, גופי הביטחון סבורים שזה עלול לגרום להפרות סדר. לכן החוק יצר איזון. אין כאן שיקול לדעת למערכת כגוף המבצע לכן אם השופט יסבור שאין מדתיות השופט לא יתיר זאת".

ח"כ רגב הדגישה כי החוק נדון במשך ארבעה דיונים בשבוע אחד וכי כעת החוק הוא מידתי בעיניה. היא הדגישה כי אפשרה זכות דיבור גם מעבר לכללי הפרוטוקול. ח"כ באסל גאטס הציג ארוכות את ההסתייגויות של סיעת בל"ד. בתחילת דבריו אמר כי הוא בדילמה אם היה צריך בכלל להציג הסתייגויות לחוק שאינו ראוי. הוא אמר כי בסופו של דבר כל מטרתו היא לעקר את החוק מהיכולת לקיימו באופן מעשי. "אין דרך לשפר את העינוי. אין עינוי מידתי", אמר ח"כ גאטס. עוד אמר כי החוק נועד לשבור את שובתי הרעב ולכן לחוק יש מטרה פוליטית מובהקת. עיקר הסתייגויותיו עסקו בנושאים הבאים: א. דרישה שהרופא המטפל יהיה חבר בהסתדרות הרפואית ומחויה לאתיקה שלה. גאטס אמר כי אם החוק יבוצע זו תהיה הפרה בוטה של האתיקה של ההסתדרות הרפואית. כמו-כן דרש שחוות הדעת הרפואית של הרופא המטפל בשובת הרעב תאושר על-ידי וועדת האתיקה שתמונה על-פי החוק. עוד דרש שכל ההליך יתבצע בבית המשפט העליון. הוא דרש כי בנוסף לחוות הדעת הרפואית יתאפשר לשובת הרעב להציג חוות דעת רפואית של רופא הפועל מטעמו. הוא ביקש כי עצירים מנהליים לא ייכללו בחוק.
ח"כ אחמד טיבי הציג אף הוא הסתייגויות ואמר כי "הזנה כפויה מסכנת חיים ובמצב בו הגוף תשוש בשביתת רעב מדובר בסכנת חיים". ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה כי יש לדאוג לאינטרסים של מדינת ישראל ואחד האינטרסים המרכזיים הוא לא לאפשר למחאה הפוליטית להגיע אל בית המשפט. מסיבה זו, אמרה, עדיף לעצור את החקיקה. כמו-כן ביקשה כי יתקיים דיון על המעצר המנהלי. ח"כ ג'מאל זחלקה הזהיר מפני סכנת המוות שבהזנה בכפייה וציין כי חמישה אנשים מתו כתוצאה מכך. ח"כ ישראל אייכלר אמר כי אינו מוכן לתת כוח לבתי המשפט לפגוע בבני אדם ולכן הוא מתנגד לחקיקה.

רגב סיכמה את הדיון ואמרה כי הדיון התנהל בצורה עניינית ומקצועית במשך כמעט שבועיים. עוד אמרה כי כעת הצעת החוק מידתית ומאוזנת. היא הדגישה כי בעיניה שביתת הרעב הינה סוג של טרור מתוך הכלא ולדעתה היה צריך לטפל ביד קשה באסירים שובתי הרעב כבר בתחילת שביתת הרעב.

כעת נותר לראות אם הקואליציה תגיע להסכמות לגבי העלאת החוק להצבעה הסופית. לכשהקואליציה תגיע להסכמות אלו ניתן יהיה לקבוע מועד להצבעות המסכמות על החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.