עו"ד עופר שפירא, כונס הנכסים של חברת י.י טיטלבאום השקעות, מבקש (3.7.14) מבית המשפט המחוזי בתל אביב בלהורות לבעל השליטה לשעבר בחברה, יחיאל טיטלבאום, להשיב לחברה 5 מיליון שקל בתוספת ריבית והצמדה מינואר 2012.
במבוא לבקשה נאמר, כי טיטלבאום גרם ל
בנק לאומי ולחברה נזק רב כתוצאה מפעולותיו, כפי שהתגלה במהלך חקירת עסקי החברה. רו"ח יעקב פסי, שנשכר בידי שפירא, גילה שבוצעו פעולות רישום חשבונאי ועסקות ללא תכלית כלכלית שנועדו להסתיר את חוב הבעלים לחברה, שהסתכם ב-5 מיליון שקל.
בבקשה נאמר, כי טיטלבאום העדיף בצורה ברורה את האינטרס האישי שלו על פני האינטרס של החברה או הבנק. במקום לממש את השעבוד או לחלופין לשלם מכיסו את החוב לבנק, בחר טיטלבאום לשלוח יד לקופת החברה וליטול משם 5 מיליון שקל.
הכונס טוען, כי טיטלבאום משך את הכספים מתוך ידיעה כי התחייבויותיה של החברה עמדו על יותר מ-7.7 מיליון שקל. בנסיבות אלה יש לראותו כמי שהפר את חובותיו כלפי החברה והנושים שלה, ויש להורות לו להשיב לקופת הכינוס את כל הסכומים שנטל מן החברה. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד דנה הלל-אברהם ויונתן ליטבק.
בתצהיר שהגיש טיטלבאום לבית המשפט, הוא דוחה את מכל וכל את טענותיו של שפירא. לדבריו, "עקרונות החשבונאות אינם דורשים את קיומה של תנועה כספית בפועל לשם רישום חשבונאי. הדוחות הכספיים מיועדים לשקף את מצבה הכספי של החברה המדווחת, ולא את התנועות הכספיות שנעשו בה". הוא מצטט את רו"ח יובל זילברשטיין, אשר קבע ש"רישום פעולות חשבונאיות ללא תנועות כספיות שכיח ביותר".
עוד אומר טיטלבאום, המיוצג בידי עו"ד שאול קוטלר, כי למעשה מדובר בבקשה של הבנק לגבות ממנו שלא כדין 5 מיליון שקל, שהוגשה במסווה של בקשת הכונס למתן הוראות. הבנק העניק לחברה הלוואת נון-ריקורס, טוען טיטלבאום, וכעת הוא מנסה ללא הצדקה לגבות ממנו אישית את החוב באמצעות "בקשות עוקפות תביעה" כהגדרתו ובניסיון ליצור תהליך שאינו קיים בסדרי הדין.
טיטלבאום ממשיך ואומר, כי עילת התביעה התיישנה, וכי אם בכלל יש לבנק עילת תביעה (דבר שהוא מכחיש) - עומדת לו טענת קיזוז בשל הנזקים שגרם הבנק לחברת אקסטרא, אשר מניותיה שימשו כבטוחה לפרעון הלוואת הנון-ריקורס. הוא גם טוען לפגמים מהותיים בחוות דעתו של פסי, וזאת בהסתמך על חוות דעת של רואי חשבון מטעמו.
