הארצי קובע נהלים למעקב אחרי מבוטח

ועדה רפואית לעררים של נפגעי עבודה (במסגרת הביטוח הלאומי) רשאית להזמין מעקב סמוי אחרי מבוטח התובע פיצוי, והיא אינה מחויבת להודיע לו על כך עד לקבלת ההחלטה בעניינו. כך קובע (30.6.14) שופט בית הדין הארצי לעבודה, אילן איטח.

לדברי איטח, התקנות מאפשרות במפורש לבצע מעקב כזה, כולל צילומים, כל עוד הם נעשים ברשות הרבים ואינם עוברים על חוק כלשהו (ובמיוחד על חוק הגנת הפרטיות). "חלק ניכר מסעיפי הליקוי לפי התקנות הם סעיפי ליקוי תפקודיים, שלא אחת יש קושי לבוחנם במסגרת בדיקה קצרה של הוועדה. לפיכך, מקום שבו מתעורר ספק בנוגע למצבו האמיתי של המבוטח - ספק שניתן להתירו במעקב סמוי, אזי ניתן להידרש לכלי חקירתי זה.

"על כל פנים, כנגד הפגיעה של המעקב הסמוי בזכויות המבוטח עומדת תכליתו של המעקב - לאפשר קביעת מצבו של המבוטח לאשורו, קביעה שכשלעצמה נועדה להבטיח שרק הזכאים באמת לסיועו של המוסד, יקבלו אותו", אומר איטח. לצד זאת הוא מעיר, כי ראוי שהמוסד ישקול האם ניתן לבצע את החקירות באמצעות גורם חיצוני נפרד ולא בעצמו.

לגבי ההודעה למבוטח על המעקב קובע איטח, כי על הוועדה להחליט בנושא במזכר שיוצמד לפרוטוקול הדיון, אך לא ייכלל בפרוטוקול שיישלח למבוטח. רק לאחר שתתקבל החלטה בעניינו, יש להעביר אליו את הפרוטוקול של הישיבה בה התקבלה ההחלטה ובו לתת ביטוי לקיומו של המזכר שהזמין את המעקב.

הדברים אמורים בהחלטת בית הדין הארצי לקבל את ערעורו של הביטוח הלאומי על פסיקת בית הדין האיזורי בבאר שבע, לפיה היה עליו להודיע לאורן אליהו על הכוונה לנהל מעקב אחריו לאחר שהתעורר ספק בדבר היקף פגיעתו בתאונת עבודה. סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה והשופטת לאה גליקסמן הצטרפו לפסק דינו של איטח. את הביטוח הלאומי ייצגה עו"ד יפית מזרחי-לוי, ואת אליהו - עו"ד גלעד מרקמן.