בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין דחה (16.7.14) את ערעורו של עו"ד משה זינגל על הרשעתו במשיכת צ'ק ללא כיסוי, ודחה את הערעורים ההדדיים שלו ושל ועדת האתיקה במחוז ת"א על עונשו - השעיה של 40 יום בתקופת הפגרה.

התשלום בסך 5,625 שקל בוצע באפריל 2010 בצ'ק מחשבונו של זינגל בבנק דיסקונט, אשר חזר למחרת בשל העדר כיסוי. זינגל טען, כי הייתה זו טעות של מזכירתו אשר השתמשה בחשבון שאינו פעיל וכי הוא שילם מיד בצ'ק תקין. אולם, בשתי הערכאות קבעו בתי הדין, שזינגל הביא עדים אשר התייחסו לצ'ק אחר לחלוטין וכי למעשה התברר שהוא לא הפקיד תשלום במקום הצ'ק שחזר.

רק בזמן הטיעונים לעונש הביע זינגל חרטה, אמר שמדובר היה בטעות ושילם את האגרה. ועדת האתיקה ביקשה לגזור על זינגל השעיה של לפחות שנה, בעוד הוא הצביע על גילו המבוגר (79), על מצבו הבריאותי ועל כך שעבודתו היא מבחינתו "סם חיים" ומשמשת בעיקר למימון טיפולים רפואיים בחו"ל.

בית הדין הארצי אומר, כי ברגע בו עורך דין הוציא צ'ק ללא כיסוי - מוטל עליו הנטל להוכיח שעשה זאת בטעות. זינגל לא עמד בנטל זה, נקבע. בית הדין גם מותח ביקורת על התנהגותו של זינגל ועל השתלחויותו בממלאי תפקידים בלשכה.

בשולי פסק הדין אומר הדיין עו"ד יורם סמואל, אגב התייחסותו לטענתו של זינגל לפיה מקור הטעות בגילו ובמצב בריאותו: "במדינת ישראל חייבים בעלי רשיון נהיגה להצהיר מדי חידוש שאין הרעה במצבם הרפואי. מגיל מסוים הם אף נדרשים להמציא בדיקות ראייה ואישורי רופא המשפחה. אך עורך דין שאיננו מורשע בעבירות אתיות יכול להמשיך ולהחזיק ברשיונו כל עוד נשמה באפו, ואין הוא נדרש להיבחן מחדש או להשתתף בהשתלמות כלשהי".

עוד מזכיר סמואל, כי כל עורך דין יכול להציג את עצמו כמומחה בתחום זה או אחר, ללא כל צורך להוכיח זאת. והוא ממשיך: "אני סבור, כי על המחוקק למצוא פתרון לנושאים חיוניים אלה למען ציבור הנזקקים לעורכי הדין, מתוך מטרה להבטיח, במידה שניתן להבטיח בחקיקה, כי כל הפונה לעורך דין יקבל את השירות לו הוא נזקק ולו הוא ראוי".

את פסק הדין כתב עו"ד גיורא אלוני, שהצטרף להערתו של סמואל. עו"ד דן מירקין הצטרף הן לפסק הדין והן להערה. את ועדת האתיקה ייצגה עו"ד שרה מינטוס.