העליון: חולשה מובנית בערעור אזרחי ברמדיה

ערעור שהוגש בטענה לנזק שנגרם לתינוקת בפרשת רמדיה, סבל מחולשה אינהרנטית עוד לפני שבית המשפט העליון נדרש לגופם של דברים. כך אומר (יום ד', 23.7.14) השופט יצחק עמית בדחותו את הערעור.

מדובר בילדה בת 11, הסובלת ממחלת הנפילה הבאה כיום לידי ביטוי בבעיות התפתחות, לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הילדה והוריה תבעו את חברת רמדיה, את היצרנית הגרמנית היינץ, את משרד הבריאות ואת מנהלי רמדיה בטענה שהמחלה נגרמה בשל צריכה הפורמולה הצמחית נטולת ויטמין B1 בשנת 2003. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע, כי אין כל קשר בין המחלה לבין צריכת הפורמולה והטיל על התובעים הוצאות של 40,000 שקל.

עמית מציין, כי בערעור לעליון נטשו הילדה וההורים את חוות הדעת שעמדו בבסיס התביעה שהגישו. זאת, לאחר שהמחוזי קבע שהנחות היסוד של הנוירולוג ד"ר אלי הימן מופרכות מיסודן, ולאחר שהביוכימאי פרופ' בן-עמי סלע אישר שאינו מתיימר כלל לקבוע שקיים קשר בין החוסר בוויטמין לבין מחלת הילדה.

עוד אומר עמית כי בית המשפט המחוזי מרכז דן במספר תביעות בעקבות פרשת רמדיה, בהן הופיעו "שחקנים חוזרים" (כלשונו), כולל הימן ועורכי הדין של הצדדים. בתיק הנוכחי הוסכם שעדויות המומחים שהוגשו בתיקים אחרים יהיו קבילות גם הפעם, וגם בשל כך סובל הערעור מחולשה מובנית עוד לפני הדיון בו - בשל הקביעות העובדתיות והמקצועיות עליהן מתבסס פסק הדין, ובהן קלוש מאוד הסיכוי שערכאת הערעור תתערב.

עמית מאמץ את ממצאי המחוזי, לפיהם לא היו סימנים לכך שהילדה סובלת ממחסור בוויטמין B1, האפילפסיה פרצה שלוש שנים לאחר שהפסיקה לצרוך את הפורמולה הפגומה ולא הוכח כל קשר סיבתי בין המחסור בוויטמין לבין המחלה. עוד דחה עמית את הטענה, לפיה יש לקבוע את אחריותם של הנתבעים מכוח "ההטיה הנשנית" - דהיינו: הדמיון בין מקרי הפגיעה מן הפורמולה יוצר סבירות שגם הפעם היא האחראית לנזק. לדבריו, אין כל מקום להטיה כזאת, שכן נשלל חד-משמעית קשר סיבתי בין הפורמולה לבין האפילפסיה.

המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת דפנה ברק-ארז הסכימו עם עמית. את הילדה וההורים ייצג עו"ד אסף נוי, את רמדיה והיינץ ייצגו עוה"ד משה יעקב ויוסי אשכנזי, ואת משרד הבריאות - עו"ד מיכל ברדנשטיין.