לשכת עורכי הדין רשאית לאכלס את בית הפרקליט בנצרת, למרות התנגדותו של משרד הפנים. כך קבע (23.7.14) נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת,
יצחק כהן.
בית הפרקליט נבנה בהשקעה של 15 מיליון שקל על קרקע שחכרה הלשכה בחכירת-משנה מעיריית נצרת, שמצידה חכרה אותה ממינהל מקרקעי ישראל. הפרויקט בוצע בהתאם לתוכנית שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ולפיה הקרקע מיועדת "לבניית משרדים ללשכת עורכי הדין ו/או שימושי מבנים ומוסדות ציבור אחרים שהוועדה המקומית תחליט".
רק לאחר השלמת הבניין הודיע משרד הפנים, כי הוא אינו מאשר לעירייה את ביצוע ההחכרה בנימוק שהדבר מחייב מכרז. הלשכה עתרה לבית המשפט וזה כאמור קיבל את עתירתה. כהן אומר, כי התוכנית חד-משמעית וברור שייעוד הקרקע הוא להקמת בית הפרקליט. אין צורך בקבלת אישור שר הפנים, שכן הקרקע אינה בבעלות העירייה אלא היא רק חוכרת אותה מהמינהל (כיום - רשות מקרקעי ישראל).
כהן מקדיש חלק ניכר מפסק דינו לשאלה האם המילים "ו/או שימושי מבנים ומוסדות אחרים" מלמדות שמטרת ההחכרה לא הייתה דווקא הקמת בית הפרקליט. הוא מגיע למסקנה שאין הדבר כך, שכן חוזה החכירה בין העירייה למינהל ומטרות התוכנית מדברים במפורש אך ורק על הקמת בית הפרקליט, והאפשרות הנוספת מופיעה רק בשולי התוכנית.
כהן גם מותח ביקורת קשה על משרד הפנים, אשר במשך חמש שנים ראה את הבניין הולך ונבנה, אך לא אמר דבר וחצי דבר. לדעתו, מדובר ב"שיהוי הפוך", בו יכול העותר לטעון שהמשיבים הם שהשתהו. לדברי כהן, "הסוגיות הנוגעות לשיהוי ניכר מצד המשיבות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, גם בהן יש כדי הטיית הכף לטובת העותרת. המשיבות המתינו שבועות, ירחים ושנים ולא נקפו אצבע ועד שמלאכת הבניין שלמה". למרות זאת, נמנע כהן מפסיקת הוצאות לטובת הלשכה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
