ביהמ"ש: הרבה פחות הגנה לאיש ציבור על דיבה

"שעה שמדובר בפרסומים בעניין בעל תפקיד ציבורי, זכותו של בעל התפקיד הציבורי לשם טוב נסוגה במידה משמעותית מפני חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. במקרה כזה, נעדיף לקבוע, שהפרסום בעניינו של איש הציבור איננו פרסום פוגעני שנופל תחת ההגדרה של לשון הרע". כך אומר (29.7.14) שופט בית משפט השלום בפתח תקוה, נחום שטרנליכט.

לדברי שטרנליכט, "אדם הלוקח על עצמו תפקיד ציבורי יודע מראש שהוא מעמיד את עצמו ואת פועלו לביקורת. הביקורת היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד והחשיפה הציבורית, ואין לראות בה, בדרך כלל, פרט למקרים חריגים וקיצוניים, כפרסום של לשון הרע. הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר מדובר בפרסומים בעניין איש ציבור בסמוך לקיומן של בחירות לתפקיד בו נושא אותו איש ציבור או תפקיד אותו מבקש הוא לשאת".

עוד אומר שטרנליכט, כי יש להתייחס בצורה מקלה לתעמולת בחירות בכל הקשור ללשון הרע הכלולה בה: "אדם סביר, המעיין בעלון, שהינו חלק מתעמולת בחירות, לוקח בעירבון מוגבל את האמור באותו עלון. האדם הסביר מביא בחשבון שמדובר בדברים שנכתבו 'מטעם', דברים שאינם אוביקטיביים, המבטאים זווית ראייה חד-צדדית, שבאה לשרת אינטרס ספציפי של אותו המועמד בבחירות, כאשר למעיין בפרסום וקורא האמור בו ברור, שהמתמודדים לתפקיד הנהגה של ארגון ציבורי, נוהגים לעיתים להטיח דברי ביקורת חריפים זה בזה.

"אדם סביר, שמעיין בפרסום התעמולה, אינו נוטה לייחס משקל רב להאשמות המועלות במסגרת מערכת בחירות, כאשר הוא מניח, שמדובר בחלק בלתי נפרד ממערכה פוליטית בין מתמודדים והסובבים אותם".

הדברים נאמרו בהחלטתו של שטרנליכט לדחות תביעות לשון הרע הדדיות בין שרה סלע, שהייתה חברת מועצת עיריית ראש העין, לבין רזיאל אחרק, מו"ל של מקומון ופעיל פוליטי בעיר. אחרק תבע 250,000 שקל וסלע תבעה סכום כפול על-רקע פרסומים בעלון בחירות של סלע ובמקומון של אחרק ערב הבחירות המוניציפליות בשנת 2008. שטרנליכט קבע, כי בעיני האדם הסביר לא היה משום לשון הרע בפרסומים עליהם נסובו התביעות. את אחרק ייצג עו"ד יצחק זכריה, ואת סלע - עו"ד אורי לוי.