בהחלטה נדירה ביותר, ואולי אף חסרת תקדים, הורה נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, למזכירות בית המשפט להגביל קבלת הליכים שמגיש מתדיין סדרתי.

מדובר במייק ואן-קול, אשר בשנים 2014-2013 הגיש לבית המשפט העליון לבדו 70 הליכים. גרוניס מתאר (14.8.14) את היקף התופעה: "לא זו בלבד, אלא שהעותר מפגין התעלמות מוחלטת מעקרון סופיות הדיון, בכך שהוא מגיש באופן חוזר ונשנה בקשות סרק שונות בהליכים שהסתיימו - בקשות להבהרה, בקשות לביטול החלטות, בקשות לעיון חוזר ולחידוש דיונים וכדומה.

"...העותר פותח הליכים רבים בבית משפט זה (ובערכאות נוספות), וברבים מהליכים אלה הוא ממשיך להגיש בקשות ודרישות אף לאחר סיום טיפולו של השופט או הרשם בתיק. כך יוצא, שסך כל ההליכים והבקשות מטעם העותר הוא חריג ויוצא דופן בכל קנה מידה".

גרוניס קובע חד-משמעית: "התנהלות זו של העותר אין לה בסיס בדין. היא עומדת כאמור בניגוד לעקרון סופיות הדיון, ועולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. אין כל מקום לכך שבית המשפט ישחית זמן שיפוטי רב בטיפול בבקשות סרק המוגשות על-ידי העותר חדשים לבקרים, לרבות בהליכים שהסתיימו. יצוין, כי מעבר לבזבוז הזמן השיפוטי נדרשת גם המזכירות להשקיע משאבים לא מבוטלים בטיפול בבקשות האמורות, וזאת ללא כל הצדקה".

ההחלטות של רשמי בית המשפט העליון, לפיהן המזכירות לא תקבל מוואן-קול בקשות בהליכים שכבר הסתיימו, לא הועילו. וזה לא הכל: "מעבר לכך, העותר מנסח את בקשותיו ואת 'דרישותיו' בלשון בוטה, לעיתים אף תוך ניסיון להלך אימים על בית המשפט. התנהלות זו יש לראות בחומרה רבה. אין לאפשר מצב שבו פניותיו של העותר לבית המשפט מהוות פעם אחר פעם במה להשתלחויות ולאיומים כלפי בית המשפט, שופטיו ורשמיו".

ב-13.8.14 לבדו, מתאר גרוניס, הגיש ואן-קול כתריסר בקשות ודרישות בהליכים שונים שכבר הסתיימו. "גם הפעם לא בחל העותר בניסוחים שאינם ראויים בכתבי טענות המוגשים לבית משפט, והוא שב ומאיים כי ינקוט צעדים שונים - כגון פנייה לאו"ם והגשת תלונות ותביעות אישיות - אם בית המשפט לא ישעה לדרישותיו".

לגרוניס נמאס: "עסקינן, אם כן, בבעל דין שהוא מתדיין סדרתי, המטריד את בית המשפט בבקשות שאין להן יסוד בדין, גורם לבזבוז של זמן שיפוטי ומתנסח בדרך שאינה הולמת פנייה לערכאות. במצב דברים זה, אנו מורים בזאת כי המזכירות לא תקבל מכאן ואילך בקשות מטעם העותר בהליכים שהסתיימו. כמו-כן, בית המשפט לא ייזקק להליכים שיגיש העותר אשר ינוסחו בלשון בלתי ראויה, שיש בה משום השתלחות בבית המשפט או ניסיון להלך אימים". לסיום אף חייב גרוניס את ואן-קול [המבקש תמיד פטור מאגרה בנימוק שמצבו הכלכלי קשה] בהוצאות של 10,000 שקל לטובת אוצר המדינה. השופטים חנן מלצר ונעם סולברג הצטרפו להחלטתו של גרוניס.