אני בשיפוצים ורוצה דחייה

הצפת מקצוע עריכת הדין גורמת לכך, שעורכי דין רבים נאבקים על כל פרנסה אפשרית - ולוקחים תיקים גם כאשר הם יודעים היטב שאינם יכולים להתכונן כראוי לטיפול בהם. הנה דוגמה קטנה אך מייצגת.

עו"ד עותמאן חאלד הופיע (14.8.14) בפני שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, עפרה אטיאס, וייצג את חברת ישראפרש וחנא חאלד. הנושא: טענה של חברת באלב ושל נציגתה בישראל, ויקטוריה מוצרי ריח, לפיה הנתבעים מפרים את זכויותיהן במוצרי הבישום דמויי העץ הנושאים את סימן המסחר X ואת המילה areon.

חאלד פתח בהצהרה: "אני קיבלתי את הייצוג רק אתמול כאשר המשיב 2 [חנא חאלד] קיבל לידיו את כתבי בית הדין רק שלשום. לא הספקנו להגיש תגובה, במיוחד שמשרדי בתקופת שיפוצים וסגור בימים אלה". הבקשה הכמעט-מובנת-מאליה: דחייה של עשרה ימים.

וכאן אנו שואלים: מדוע הסכים חאלד לקבל ייצוג יום לפני הדיון? מדוע הסכים חאלד לקבל ייצוג כאשר משרדו סגור והוא יודע שלא יספיק להגיש תגובה? האם זהו השירות הנאמן בו מחויב עורך דין ללקוחו? האם זוהי ההתנהלות תמת-הלב בה מחויב עורך דין כקצין בית המשפט?

לזכותה של אטיאס יש לומר, שהיא לא קיבלה את הבקשה הזו של חאלד וניהלה את הדיון לגופו. בסופו, אגב, הסכימו הצדדים שיינתן צו קבוע האוסר על הנתבעות להפר את סימן המסחר של התובעות, האחרונות יוכלו לאסוף את 6,800 המוצרים שכבר הופצו לחנויות ולא יקבלו פיצוי כספי. הנתבעות גם חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את התובעות ייצגו עוה"ד חוסני זועבי ואריאל דובינסקי.