חברת הולילנד פארק מערערת (יום א', 17.8.14) על הרשעתה בפרשת הולילנד וטוענת, כי היא מבוססת על טעות משפטית של השופט דוד רוזן.

הולילנד פארק - בבעלות קלדש, קרדן ולאומי השקעות - הייתה בעלת השליטה בפרויקט הולילנד לאחר שרכשה את רובו מידי הלל צ'רני. היא הורשעה במתן שוחד באמצעות שמואל דכנר ובהלבנת הון בשל הסתרת כספי השוחד ונקנסה ב-100,000 שקל. ההרשעה באה לאחר שרוזן קבע, כי החברה נושאת באחריות לשוחד שהורה להעניק אביגדור קלנר, שהיה יו"ר חברת-האם פולאר השקעות.

הערעור הוגש באמצעות עוה"ד יעקב וינרוט, יחיאל וינרוט, עמית חדד ואופיר חוגרי. נטען בו, כי לא ניתן לייחס להולילנד פארק את מעשיו של קלנר, משום שהוא לא היה נושא משרה בה וגם לא אורגן בה ובניהול פרויקט הולילנד. החברה מעירה, כי אם קלנר עצמו יזוכה - ודאי שיהיה צורך לזכות אותה, אך ערעורה עומד גם בפני עצמו.

מנהליה של הולילנד פארק, אמנון ספרן ושמעון גלאון, זוכו מחמת הספק והמדינה לא ערערה על זיכויים. החברה אומרת, כי הם אשר ניהלו את עסקיה וטיפלו אישית בפרויקט הולילנד, בעוד אפילו דכנר אמר שקלנר לא עסק בנושא ולא היה חבר בוועדת ההיגוי לניהול הפרויקט.

בערעור נטען, כי על-מנת להרשיע חברה בשל מעשה של אחד מאורגניה - יש להוכיח תחילה שהוא היה נושא משרה בה; ואילו קלנר לא היה נושא משרה בהולילנד פארק. "גם כאשר מבצע העבירה הינו חלק מהמבנה הארגוני של התאגיד, ואפילו אם פעולתו נעשתה לטובת אינטרס של התאגיד, אין מייחסים לתאגיד את מעשיו מכוח 'תורת האורגנים', אלא אם כן פעולתו נעשתה בכובעו כחלק מהמבנה הארגוני של התאגיד", נטען עוד.

הסניגורים מוסיפים: "איננו אומרים כי [קלנר] הוא 'מנותק' מפרויקט הולילנד, או שהוא אינו חפץ בקידומו וכתוצאה מכך אף היה מעורב בנושאי שיווק ואסטרטגיה, כפי שציין בית המשפט קמא. איננו חולקים גם על כך, שהעברת תשלום השוחד המיוחסת לו נעשתה לטובת אינטרס של התאגיד. אך בכל אלה אין כדי לענות על הדרישה הבסיסית של מבחן זהות האורגן, והיא - השתייכותו של עושה המעשה למבנה הארגוני של התאגיד גופא".