15 חודשי מאסר למפקד מכבי האש טבריה לשעבר

יגאל חבר, שהיה מפקד שירותי הכבאות בטבריה, ירצה 15 חודשי בפועל בשל שורה של מעשי מירמה וגניבה. כך קובע (יום ד', 20.8.14) בית המשפט העליון, בדחותו את רוב ערעורו של חבר ובאשרו את העונש שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי בנצרת.

חבר הורשע בכך שקיבל לכיסו שירותים ומוצרים באלפי שקלים מחנות מזון וחומרי ניקוי וממכבסה, תוך שהוא מחייב בכך את איגוד הכבאות. עוד נקבע, כי הוא נטל לכיסו תווי קנייה שנרכשו כביכול עבור עובדי שירותי הכבאות, גנב מצלמה שרכש איגוד הכבאות לצרכיו המבצעיים, השתמש לצרכיו הפרטיים בכרטיס כניסה לחמת גדר, עשה שימוש אישי בשירות חנות פרחים שעבדה מול האיגוד וגנב כספים ישירות מהאיגוד.

העבירות בהן הורשע חבר: רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור וגניבה בידי מנהל - ברובן ביותר מאשר אישום אחד. שיטתו המרכזית של חבר הייתה יצירת עודפים כוזבים בחשבונו של האיגוד אצל ספקים שונים, תוך שהאיגוד משלם ביתר תמורת רכישותיו, והוא עצמו משתמש ביתרות לצרכיו הפרטיים. בחלק מן האישומים בהם הורשע, זוכה חבר ממקצת סעיפי האישום.

השופט אורי שהם החליט לזכות את חבר משניים מהאישומים נגדו, ובמקביל ציין שהיה מקום להרשיעו בכמה מן האישומים מהם זוכה - אך המדינה לא ערערה על זיכויו. שהם דחה את ערעורו של חבר על חומרת עונשו, באומרו שאין המדובר בזוטי דברים, כפי שטען חבר:

"מדובר בהתנהלות עבריינית של ממש, אשר במסגרתה ניצל המערער את האמון שניתן בו במסגרת תפקידו, לשם קבלת טובות הנאה אישיות והוצאת כספים, בסכומים לא מבוטלים, במרמה, מקופת איגוד הכבאות עליו היה מופקד. וגם אם בכל אחד מהמעשים, הייתה טובת ההנאה הכספית לה זכה המערער קטנה יחסית, הרי שערכן המצטבר של כלל טובות ההנאה שהפיק המערער בעקבות מעשי השחיתות בהם היה מעורב, מגיע לכדי סכומי כסף ניכרים ביותר".

שהם שב על פסיקתו החד-משמעית של בית המשפט העליון בדבר "החומרה היתרה שבה יש להתייחס לעבירות השחיתות, בהן מעורבים עובדי ציבור, ועל הצורך להחמיר בעונשם של מי שניצלו את תפקידם, על-מנת להפיק לעצמם רווח אישי, תוך שליחת יד בקופה הציבורית". הוא מוסיף:

"עבירות השחיתות הציבורית מבוצעות, במקרים רבים, על-ידי גורמים בעלי מעמד, שלעיתים אף מכהנים בתפקידים רמי מעלה, שהם בעלי זכויות רבות בשירותם במגזר הציבורי. מטעם זה, נקבע כי אין ליתן למעמדו של הנאשם, רם ככל שיהיה, ולזכויותיו במסגרת השירות הציבורי משקל רב, כאשר השיקול המרכזי אותו יש לשקול, במסגרת גזירת עונשם של נאשמים בעבירות שחיתות, הוא הצורך בהרתעת הרבים... שיקולים כדוגמת התרומה לחברה והיעדר עבר פלילי, יהיו בעלי משקל מוגבל, בשים לב למאפיינים המשותפים לעבריינים הנכשלים בעבירות של שחיתות ציבורית".

השופטת דפנה ברק-ארז מציינת, כי מקרהו של חבר מחדד ביתר שאת את מה שאמור להיות מובן מאליו ועליו לשמש כאזהרה לרבים: "כספי ציבור מיועדים לשימוש לצורכי הציבור בלבד. נקודת המוצא היא שאינם יכולים לשמש בסיס להענקת מתנות ותשורות, כל עוד לא נאמר במפורש אחרת... כאשר אדם רוכש טובין מעסק לשימושו הפרטי, עליו לשלם תמורתם תוך שמירה על הפרדה מוחלטת בין החשבון הפרטי לחשבון הציבורי".

השופט סלים ג'ובראן הסכים עם שהם וברק-ארז. את חבר ייצג עו"ד מנחם רובינשטיין, ואת המדינה - עו"ד אייל כהן.