היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, פנה ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בבקשה כי יעביר את בקשתו להסיר חסינותם של חברי הכנסת מיכאל גורלובסקי ויחיאל חזן (ליכוד), כדי להגיש נגדם כתב אישום בפרשת 'ההצבעות הכפולות' על התוכנית הכלכלית במליאת הכנסת. סעיפי האישום נגד השניים: זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים.

ח"כ אופיר פז-פינס (עבודה) קרא בתגובה לשני חברי הכנסת להסכים להסרת החסינות ולמנוע דיון מביך ומיותר בוועדת הכנסת.

פרשה זו הסעירה את המערכת הפוליטית, שכן התברר כי חברי כנסת רבים ביצעו הצבעות כפולות במליאה, וגרמו פעמים רבות לעיוות בתוצאות ההצבעות. גורלובסקי וחזן הינם חברי כנסת מהליכוד, מה שגרם למבוכה רבה בתנועה - שראשה, אריאל שרון, מסובך בלאו הכי בחקירות פליליות.

כזכור, רובינשטיין וארבל הודיעו בעבר, כי החליטו שלא להגיש כתב אישום נגד סגן השר יעקב אדרי, וזאת מחוסר ראיות. תיקי החקירה נגד שר הפנים אברהם פורז וח"כ ואסל טהא נסגרו מחוסר אשמה.

אופן ההצבעה בכנסת

בטיוטת כתב האישום נאמר, כי "במהלך ההצבעות על סעיפי החוק ועל הסתייגויות מסעיפיו, שמרביתן נערכו בהרמת יד, החליט יו"ר הכנסת, מפעם לפעם, על קיומה של "הצבעה אלקטרונית"; בדרך כלל לאחר שהתרשם כי בהצבעה הידנית לא הושג רוב ברור להכרעה".

"מרגע שהכריז יו"ר הכנסת על קיומה של הצבעה אלקטרונית, רשאים היו חברי הכנסת להשתתף בהצבעה בדרך של הפעלת שני לחיצים אישיים המוצבים על שולחנו של כל ח"כ במקום מושבו: לחיץ 'נוכחות', המופעל באמצעות יד שמאל, ולחיץ בחירת דרך ההצבעה, באמצעות אחד משלושת הלחיצים 'בעד', 'נגד' או 'נמנע', המופעלים ביד ימין".

"על-פי הכללים הנוהגים בכנסת, מרגע שמודיע יו"ר הכנסת על ראשיתה של הצבעה אלקטרונית ומפעיל את לוח ההצבעה באולם המליאה, מתאפשרת הצבעתם של חברי הכנסת למשך 10 שניות, בהן עליהם להפעיל את הלחיצים. ההצבעה הינה אישית בלבד, ורק הפעלה נכונה של הלחיצים במהלך 10 השניות האמורות מאפשרת לח"כ להשתתף בהצבעה. בתום 10 השניות האמורות, לא ניתן עוד להצביע או לתקן את אופן ההצבעה שנקלטה על-גבי הלוח, וח"כ שלא נמצא במקומו במועד, או שנכשל בהפעלת הלחיצים, אינו משתתף בהצבעה".

הצבעתו הכפולה של ח"כ מיכאל גורלובסקי

בכתב האישום, עליו חתום הפרקליט היוצא של מחוז ירושלים, עו"ד משה לדור, נטען כי לאחר שיו"ר הכנסת הורה לחברי הכנסת להצביע, הפעיל גורלובסקי את הלחיצים שבמקום מושבו והצביע "נגד"; הצבעתו נקלטה. ואולם, משהבחין, לאחר הצבעתו שלו, כי חברת הכנסת ענבל גבריאלי, שמקומה לשמאלו, נעדרת מאולם המליאה, החליט להצביע גם במקומה.

"גורלובסקי רכן לעבר הלחיצים שבמקום מושבה של חברת הכנסת גבריאלי והפעיל אותם בהצבעה 'נגד'; גם הצבעה זו נקלטה. הצבעה מס' 10 האמורה הוכרעה ברוב של 55 מתנגדים כנגד 43 תומכים".

"בהצביעו פעמיים 'נגד', גרם גורלובסקי במירמה לכך שלמתנגדי ההצעה יתווסף קול שלא כדין, תוך יצירת מצג שווא כאילו קול זה הושג בהצבעתה של חברת הכנסת גבריאלי".

הצבעתו הכפולה של ח"כ יחיאל חזן

מעט לפני חצות של אותו יום, נאמר בכתב האישום, הודיע היו"ר כי הצבעות מס' 57 ו-58 יתקיימו באופן ידני. "בשתי ההצבעות האמורות, 57 ו-58, הבחין חזן כי חבר הכנסת גלעד ארדן, שמקום מושבו לשמאלו, נעדר מאולם המליאה, והוא החליט להצביע גם במקומו".

"לאחר שיו"ר הכנסת הורה לחברי הכנסת להצביע, הפעיל חזן, בשתי ההצבעות האמורות, את הלחיצים שבמקום מושבו והצביע; הצבעתו נקלטה. מייד לאחר מכן, בכל אחת משתי ההצבעות האמורות, רכן חזן לעבר הלחיצים שבמקום מושבו של חבר הכנסת ארדן, והפעיל גם אותם בהצבעה זהה להצבעתו; גם הצבעות אלה נקלטו".

במעשיהם אלה, נאמר בכתב האישום, "זייפו הנאשמים מסמך ביצירת רישום הצבעה כוזב, הנחזה להיות את אשר איננו, בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות מתבטאות בפגיעה שהסבו מעשי הנאשמים להליכי חקיקה של הכנסת, ובהפרת האמון שניתן, על-ידי הציבור בנאשמים, כחברי הרשות המחוקקת בישראל. בהיותם עובדי הציבור, עשו הנאשמים במילוי תפקידם מעשי מירמה והפרת אמונים הפוגעים בציבור".

ח"כ גורלובסקי: חשבתי שארדן ביקש שאצביע במקומו

ח"כ גורלובסקי הודה בחקירתו בעובדות המיוחסות לו. יצויין, כי לאחר ההצבעות האמורות, משהבחינו חברי כנסת שנקלטו הצבעותיו של ח"כ ארדן אף שאינו נוכח במליאה, התעוררה מהומה, ולאחר שיו"ר הכנסת הכריז על הפסקה לצורך בירור העניין ניגש אליו ח"כ גורלובסקי ומסר לו כי הוא זה שהצביע במקום ח"כ ארדן.

ח"כ גורלובסקי הסביר את מעשיו באווירה שהיתה במליאת הכנסת בשעת הצבעות אלה ובעייפות הרבה שחש לאחר שעות כה רבות של דיונים והצבעות. הוא הסביר שהדבר נעשה בתום-לב וטען שפירש את דבריו של ח"כ ארדן, שאמר לו שהוא "יוצא לרגע", כקריאה לביצוע "הפעולה הטכנית של להצביע".

בחודש שעבר ערך היועץ רובינשטיין שימוע לגורלובסקי, בנוכחות פרקליטו, עו"ד ד"ר יעקב ויינרוט, ובהשתתפות פרקליטת המדינה ואנשי פרקליטות מחוז ירושלים שעסקו בתיק. "לאחר מכן", כותב היועץ לריבלין, "שבנו ושקלנו את הדברים ובכללם היבט הענין הציבורי - במובנו המשפטי - שבנסיבות תיק זה, וההחלטה על הגשת כתב האישום נותרה בעינה".

ח"כ חזן מכחיש ההאשמות נגדו; אולי ח"כ אחר הצביע

בניגוד לגורלובסקי, ח"כ חזן הכחיש בחקירתו את המיוחס לו. חזן אף הכחיש את הטענה שכ"מצליף" סיעת הליכוד היתה לו מוטיבציה מיוחדת בדחיית כל ההסתייגויות לחוק ובמניעת תקלות מבחינתה של הקואליציה. ח"כ חזן הוסיף, כי אינו זוכר את ההצבעה הספציפית, אך לאחר צפיה בקלטת המנציחה באופן חלקי את האירוע, העלה את האפשרות כי ח"כ אחר הצביע במקומה של ח"כ גבריאלי ועקב תקלה במערכת נרשמה הצבעה במקומו.

את האפשרות שהוא זה שלחץ על לחצי ההצבעה של ח"כ גבריאלי דחה ח"כ חזן מכל וכל. "הראיות נגד ח"כ חזן מבוססות איפוא בעיקרם על דברים ברורים וחד-משמעיים של ח"כ ליצמן, לפיהם ראה את ח"כ חזן מצביע במקומה של ח"כ גבריאלי, ועל העובדה שהצבעה כזו נקלטה אף שח"כ גבריאלי לא נכחה במליאה".

בחודש שעבר, ערך היועץ רובינשטיין שימוע לחזן, בנוכחות פרקליטו, עו"ד אשר חן, ובהשתתפות פרקליט מחוז ירושלים ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המחוז שעסקו בתיק. גם במקרה זה, מודיע היועץ, "הדברים נבחנו ונשקלו לאחר השימוע, ובכללם היבט הענין הציבורי - במובנו המשפטי - שבנסיבות תיק זה, וההחלטה על הגשת כתב האישום נותרה בעינה".

שקלו את האינטרס הציבורי בהגשת כתבי האישום

את החלטותיהם בדבר הגשת כתבי האישום נגד גורלובסקי וחזן תלו רובינשטיין וארבל בטענה, כי עיקר הדיון עסק בשאלת האינטרס הציבורי בהגשת כתבי אישום בפרשה זו. מערכות אכיפת החוק, מציינים השניים, רואות בחומרה יתירה עבירות הנוגעות לטוהר הבחירות ובכלל זה זיוף הצבעות בבחירות הכלליות ובבחירות המוניציפליות ופועלות לאכיפה מהירה ואפקטיבית בעבירות מסוג זה. בדיון נאמר, כי ההתייחסות עקרונית זו אמורה לחול גם על חברי הכנסת המממשים בהצבעותיהם את לב לבו של ההליך הדמוקרטי.