זוכתה מתקיפת שוטרים בשל סתירות בעדויותיהם

שופטת בית משפט השלום בירושלים, דנה כהן-לקח, זיכתה מחמת הספק (1.9.14) את אסתר סבאג שהואשמה בתקיפת שוטרים. כהן-לקח קבעה, כי עדויותיהם של השוטרים היו סותרות ולא אמינות, וכי ייתכן שסבאג התגוננה בפני הפעלת כוח בלתי חוקית מצידם.

בכתב האישום נטען, כי סבאג - נגדת בשירות קבע - ביקשה בנובמבר 2010 להתלוות בניידת המשטרה לחברתה שנלקחה לחקירה, וכאשר השוטרים מנעו זאת ממנה - השתוללה, קפצה עליהם ובעטה באשכיו של אחד מהם. השוטרים שהעידו היו מועתז עדאווי, שלפי כתב האישום הוא שספג את הבעיטה, מתן יונה, רותם כהן ואורטל עוז.

כהן-לקח מצביעה על סתירות רבות בעדויותיהם של ארבעת השוטרים - הן בינן לבין עצמן והן בינן לבין דוחות האירוע שכתבו בזמן אמת. היא אומרת, כי מקצת מהעדויות אף מאוששות את גירסתה של הנאשמת, לפיה השוטרים הם שהיו הראשונים להשתמש בכוח ללא הצדקה. עוד מצביעה כהן-לקח על חוסר ההיגיון בטענה לפיה סבאג - שגובהה 1.53 מטר - תקפה את עדאווי הגדול ממנה בהרבה.

סבאג טענה, כי ניסתה להשתחרר מן השוטרים שהצמידו אותה לקרקע וכי ייתכן שאז פגעה בטעות באשכיו של עדאווי. כהן-לקח אומרת, כי התרשמה לטובה מאמינותה של סבאג, שברור שהאירוע היה מבחינתה טראומטי ואשר לא ניסתה להסתיר פרטים שאינם נוחים לה. עדת ההגנה, החברה אליה ביקשה סבאג להתלוות, סיפקה חיזוק לגירסתה. כל אלו, קבעה כהן-לקח, יצרו ספק סביר.

כהן-לקח עומדת בהרחבה על זכותו של אזרח להתנגד באורח סביר להפעלת כוח בלתי חוקית מצידו של שוטר. התנגדות זו, היא מדגישה, יכולה גם להיות פעילה ולא רק סבילה. "הנטייה היא לא להחמיר עם המתנגד ולהותיר לו מרחב פעולה ככל שהדעת סובלת", מוסיפה כהן-לקח. הזכות להתנגד למעצר בלתי חוקי נובעת גם מזכות היסוד לחרות אישית ולחופש תנועה, וכאשר שוטר אינו ממלא את תפקידו כחוק - לא ניתן להאשים אזרח בתקיפתו.

במקרה הנדון, ממשיכה כהן-לקח, יכלו השוטרים לעכב את סבאג משום שהפריעה להם במילוי תפקידם כאשר מנעה מהם להעלות את חברתה לניידת. ואולם, הם לא עשו זאת, ולא היה כל מקום שינסו להרחיק אותה בכוח מן הניידת - כפי שהודו שעשו. אין לדרוש מאזרח להשלים עם התנהגות כזו של שוטר בתחנת משטרה, קובעת כהן-לקח. לאור זאת נוצר ספק סביר נוסף, שמא השוטרים פעלו שלא כחוק ולסבאג הייתה זכות להפעיל כוח כדי להתגונן מפניהם.