"לא ניתן היה להתעלם מאמירותיו המביכות של העד אליהו, מפרשנותו האומללה להתרחשויות, ומהסתירות החוזרות שהתגלעו בעדותו". כך אומרת (יום ג', 16.9.16) השופטת
דניאלה שריזלי על סמנכ"ל בכיר לנושאים מקצועיים ברשות המיסים, אהרון אליהו.
אליהו היה פקיד שומה כפר סבא, שניהל את הליך הגילוי מרצון של ולנטין ואירנה ליסק, בו יוצגו בידי עו"ד אביגדור יצחקי. שריזלי אומרת את הדברים בהחלטתה לזכות את יצחקי מאשמת הצגת מצג כוזב בפני אליהו, ולצד זאת חושפת את הכשלים שליוו את הליך הגילוי מרצון לפני עשר שנים. לדבריה של שריזלי - כיום שופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יש חשיבות אקטואלית לנוכח חידוש ההליך בחודש שעבר.
לדברי שריזלי, אליהו ניסה לתת "פרשנות אומללה" למסמך שתיעד את הליך הגילוי מרצון - בו נמצא שהוא חרג מסמכותו וננזף. עדותו של אליהו בנקודה זו הייתה נבוכה, מתפתלת וכללה סתירה זועקת לםרשנות המאולצת שניסה לתת לאותו מסמך.
על ההליך אומרת שריזלי: "בתקופה הרלוונטית היה ההליך ממוקד במטרה אחת ויחידה - הבאת כספים נעלמים לישראל. מאידך-גיסא, נעדרו מהפעלתו כללים מוגדרים ומחייבים בדבר דרכי הפעולה הראויות, בדבר שיעורי השומה המצופים, או, בדבר דרכי אכיפה. למרות העדרם של אלה עודדה הנציבות עריכת גילויים מרצון והסכמי שומה, משום שהכניסו כספים רבים לקופה הציבורית.
"...למקרא סיכומי המאשימה, ניתן היה להתרשם כי גם לה ביקורת נוקבת על דרך התנהלותו של הליך הגילוי מרצון במקרה זה, ואולי גם במקרים אחרים. הדברים באו לידי ביטוי בעת שהעידו עדי התביעה.
"אפשר שהביקורת מוצדקת ואפשר שלא. אלא שאת חיצי הביקורת אמורה הייתה המאשימה לשלוח לעבר העוסקים במלאכת הגילוי מרצון, ואשר ניכר היה בהם, גם לטעמי, כי עטו על האפשרות והסיכוי להעשיר את הקופה הציבורית בסכום לא מבוטל, ללא חקירה ודרישה של ממש, להן הייתי מצפה. לא היה מקום לשלחם לעבר המייצג".
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
