בני 65 ומעלה - יותר מ-10% מתושבי המדינה

מכלל בני 65 ומעלה, נשים היוו כ-56% (485.4 אלף), וגברים כ-44% (380.2 אלף). חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל. כך, בגיל 85 ומעלה נשים היוו כ-63% וגברים כ-37%.

חלקן היחסי של נשים בנות 65 ומעלה גבוה יותר מזה של הגברים בכל קבוצות האוכלוסייה, בעיקר עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בישראל גבוה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם וכן ביחס לאסיה, לאפריקה ולאמריקה הלטינית - אזורים שבהם בשנים האחרונות היו שיעורי הפריון היו גבוהים יחסית, ותוחלת החיים נמוכה יחסית. חלקם של בני 65 ומעלה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה, צפון אמריקה ואוקיאניה - אזורים שבהם שיעורי פריון היו נמוכים מישראל.2

בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים, 19.2% מבין בני 65 ומעלה הם ילידי ישראל. 60.9% מבני 65 ומעלה החיים כיום בישראל הם ממוצא אירופה-אמריקה, מעל לשליש (35.8%) ממוצא אסיה-אפריקה ו-3.3% ממוצא ישראלי (ילידי ישראל שאבותיהם ילידי ישראל).

חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בקרב עולי בריה"מ לשעבר, שעלו לארץ החל בשנת 1990, הוא 21.9% - כמעט כפול מחלקם של בני 65 ומעלה בכלל האוכלוסייה (כ-10%).

יותר ממחצית בני 65 ומעלה היו נשואים (58.6%) וכשליש מהם היו אלמנים (28.2%). חלקם של האלמנים עולה עם העלייה בגיל - בקרב בני 85 ומעלה היוו האלמנים 62.0% והנשואים - 30.4%. בקרב הגברים בני 65 ומעלה 77.5% היו נשואים וכ-11.5% היו אלמנים, ואילו בקרב הנשים בגילים אלו כמעט מחצית היו אלמנות (41.2%).

כ-186 אלף מבין בני 65 ומעלה גרו בגפם (23%, בהשוואה לכ-6% בקרב בני 64-18). נשים בנות 65 ומעלה גרו בגפן בשיעור גבוה פי 2.7 מאשר גברים, ויהודים בשיעור גבוה פי 1.6 מאשר ערבים.

כ-17 אלף בני 65 ומעלה גרו במשק בית עם אדם אחד נוסף שאינו קרוב משפחתם (לרוב מטפל), כמעט פי 2 ממספרם לפני כעשור; זאת בהשוואה לגידול של פי 1.3 בכלל בני 65 ומעלה.

כ-83% מהגברים בני 65 ומעלה גרים עם בת זוג (כ-294 אלף), בהשוואה ל-47% בלבד מהנשים בגיל זה שגרות עם בן זוג (כ-212 אלף).

בשנת 2013, 18.0% מבני 65 ומעלה השתתפו בכוח העבודה (26.6% בקרב גברים ו-11.2% בקרב נשים).אחוז המשתתפים בכוח העבודה יורד עם הגיל: בקבוצת הגיל 69-65 השתתפו בכוח העבודה 37.7% (49.5% מהגברים ו-27.0% מהנשים) ואילו בגיל 70+ רק 8.4% השתתפו בכוח העבודה.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב יהודים בני 65 ומעלה היה גבוה יותר מזה של ערבים: 19.2% לעומת 5.0%, בהתאמה.

52.4% מבין המועסקים בגילי 65+ עבדו במשרה מלאה בדרך כלל (35 שעות ומעלה) ו-47.6% מהם עבדו במשרה חלקית בדרך כלל. ואולם קיים הבדל גדול בין הגברים לנשים - בקרב גברים 64.3% עבדו במשרה מלאה ו-35.7% עבדו במשרה חלקית, ואילו בקרב הנשים המצב הפוך (30.5% ו-69.5%, בהתאמה).

בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב בני 65 ומעלה יש קשר בין רמת ההשכלה לבין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה - ככל שההשכלה גבוהה יותר, כך עולה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בקרב בני 65 ומעלה שיעור ההשתתפות של בעלי השכלה של 4-0 שנות לימוד היה 2.3%, לעומת 30.7% בקרב בעלי השכלה של 16 שנות לימוד ויותר.

35.9% מהמועסקים בני 65 ומעלה עבדו כמנהלים או כבעלי משלחי יד אקדמי ו-23.3% עבדו כפועלים מקצועיים או בלתי מקצועיים. זאת בהשוואה ל-35.8% ול-22.3%, בהתאמה בכלל האוכלוסייה.

בשנת 2013 כ-273 אלף בני 65 ומעלה היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות בישראל. הם היוו כ-21% מתוך סך כל הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בכל הגילים, ואילו חלקם באוכלוסייה עמד על כ-11%.

שליש מבני 65 ומעלה באוכלוסיית ישראל רשומים במחלקות לשירותים חברתיים וכמעט מחצית מבני 75 ומעלה.

בשנת תשע"ג (2012/13) 122 סטודנטים בני 65 ומעלה קיבלו תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל. רובם הגדול קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (96 תארים - %.778),6 והיתר קיבלו תארים מהמכללות האקדמיות (26 תארים - %21.3).

30.3% מבני 65 ומעלה קיבלו תואר ראשון. שיעורם היה נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור מקבלי תואר ראשון בקרב כלל מקבלי התארים בישראל (67.4%). לעומת זאת, שיעור מקבלי תואר שני בקרב אוכלוסייה זו היה גבוה בהרבה מאשר בקרב כלל מקבלי התארים בישראל (54.1% לעומת 29.0%, בהתאמה). כך גם שיעור מקבלי תואר שלישי (13.1% לעומת 2.1%, בהתאמה). נראה כי הבדלים אלו הם כתוצאה מהגיל.

רוב בני 65 ומעלה קיבלו תואר במקצועות מתחום מדעי הרוח (61.5%), חמישית קיבלו תואר במקצועות מתחום מדעי החברה (20.5%) ו-13.1% קיבלו תואר במשפטים.

יותר משני שלישים מבני ה-65 ומעלה שקיבלו תארים היו גברים. שיעור זה היה גבוה בהרבה בהשוואה לשיעור הגברים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל (68.0% לעומת 40.7%, בהתאמה).

לא היו ערבים בקרב אלה שקיבלו תארים. לשם השוואה, שיעורם בקרב כלל מקבלי התארים בישראל היה 9.4%.

רוב מקבלי תארים (60.9%), גרו ביישובים המאופיינים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה (אשכולות 10-7). לשם השוואה, 42.6% מכלל מקבלי התארים בישראל, גרו ביישובים אלו.

81% מבני 65 ומעלה מרוצים מחייהם (87% מבני 20-64); 22% מבני 65 ומעלה 'מרוצים מאוד' מחייהם (32% מבני 64-20).

בני 65 ומעלה מרוצים ממצבם הכלכלי בשיעור גבוה מזה של בני 20-64 - 64% בהשוואה ל-51%, בהתאמה.

9% מבני 65 ומעלה הרגישו עניים בשנה האחרונה (16% מבני 20-64).

10% מבני 65 ומעלה מעריכים את מצב בריאותם כ'טוב מאוד', 35% - כ'טוב', 38% - כ'לא כל כך טוב' ו-16% -כ'בכלל לא טוב'. 46% מבני 74-65 ו-67% מבני 75 ומעלה מדווחים שמצב בריאותם 'לא כל כך טוב' או 'בכלל לא טוב'.

36% מבני 65 ומעלה חשים בדידות לעתים קרובות או מדי פעם (16% מהם חשים בדידות לעתים קרובות). 32% מבני 65-74 ו-42% מבני 75 ומעלה מדווחים כי הם חשים בדידות לעתים קרובות או לפעמים. 16% מבני 65 ומעלה מדווחים כי אין להם למי לפנות בשעת משבר או מצוקה.

63% מבני 65 ומעלה מרגישים בטוחים ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשכה, 20% אינם מרגישים בטוחים ו-16% מדווחים כי אינם יוצאים כלל מהבית לבדם בשעות החשכה.

39% מבני 65 ומעלה דיווחו ב-2013 כי הם משתמשים באינטרנט, לעומת 8% מבני 65 ומעלה שהשתמשו באינטרנט, בשנת 2003.

במקרה שמרגישים מדוכאים מעט או שזקוקים לדבר עם מישהו, 40% מבני 65 ומעלה היו פונים לבן/לבת הזוג, 28% - לילדיהם, 11% - לחברים, 7% - לבן משפחה אחר, 2% - לאיש מקצוע ו-10% דיווחו שלא היו פונים לאף אחד במקרה שהיו מרגישים מדוכאים או זקוקים לדבר עם מישהו.

במקרה שהיו זקוקים לגייס בדחיפות סכום של 5,000 ש"ח למטרה חשובה, %39 מבני 65 ומעלה היו פונים תחילה לילדיהם ו-12% לבן/בת הזוג. כמעט שליש (31%) מבני 65 ומעלה מדווחים כי לא היו פונים לאף אחד, אם היו זקוקים בדחיפות לגייס סכום כסף.

%90 מבני 65 ומעלה נזקקו לתרופות במרשם רופא, ומהם %13 (כ-92 אלף איש) מדווחים כי ויתרו על תרופות בשל קשיים כלכליים.

%83 מבני 65 ומעלה נזקקו לטיפול רפואי, ומהם 12% (כ-77 אלף איש) ויתרו על הטיפול הרפואי בשל קשיים כלכליים. 40% (כ-317 אלף בני 65 ומעלה), ויתרו על חימום או על קירור מספיק של הבית בשל קשיים כלכליים. 9% (כ-74 אלף בני 65 ומעלה), ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בשל קשיים כלכליים.