סופה של תקופה - אנדי, אנדרו ו' מארשל, מוסד בפני עצמו בפנטגון, הודיע, כנראה, על רצונו לפרוש ממשרד ההגנה בתחילת 2015.
מארשל, בן 93, עומד בראש המשרד להערכה (ONA) בפנטגון, שמשפיע על עיצוב מדיניות ההגנה האמריקנית כבר עשרות שנים, מאז המלחמה הקרה. מעמדו הבכיר והייחודי הצליח להציל את משרדו מקיצוצים בתקציב הפנטגון במסווה של ארגון מחדש של לשכת שר ההגנה.
מארשל ייסד את קבוצת החשיבה של הפנטגון בשנת 1973, ועומד בראשה מאז. השפעתו רבה מאוד על ניתוח מדיניות ההגנה בוושינגטון הבירה. הרבה מאוד היו בניו. במהלך השנים היה ממונה על בכירים לעתיד בפנטגון, שחנך תחתיו. רבים מחניכיו נמצאים במכונים למחקר ביטחוני ולמחקר מדיניות ברחבי ארצות-הברית.
לכאורה, משרדו של מארשל קטן, אך לנעליו הגדולות מאוד יתקשו להיכנס, אם אכן החליט לפרוש. למרות שהנטייה המינהלית הנה לסגור את המשרד אחר פרישתו של אנדי, מזהירים רבים, כי החיסכון התקציבי ימיט נזקים. הם ממליצים לחפש אדם בעל יכולת ניתוחית וראייה ארוכת-טווח, שייקח את המושכות ב-ONA, ולהקצות לו די תקציבים, כדי שיוכל לפעול ולהיות עצמאי.
המשרד להערכה הוא מרשל. יתרונו הגדול ביכולתו הנדירה של אנדי לשמור על עצמאותו מול לחצים ביורוקרטיים ומול לחצים פוליטיים בפנטגון ומחוצה לו. ואת זה הדגים כמעט לאורך חצי מאה.
ד"ר ריצ'ארד דאנזיג - שהיה שר
חיל הים בממשל קלינטון וכיום הוא סגן-נשיא מכון המחקר ראנד - סבור, כי יורשו של מרשל צריך להיות אחד, שחושב לטווח ארוך ומקורי, אך אינו חייב להיות מבני-טיפוחיו של אנדי. "אנדי יחיד ומיוחד ולא כדאי לנסות לחקות את סגנונו, אלא להיות כמותו - בתכונותיו, בראייתו ארוכת-הטווח, בהגינותו הגדולה ובמחשבתו המקורית" - ממליץ דאנזיג.
בסוף השנה שעברה איבד מרשל חלק מעצמאותו כשנקבע שיהיה כפוף לתת-שר ההגנה לענייני מדיניות. אך השר צ'אק היגל הבטיח מיד לשמור על הקשר הישיר בין ONA לבין לשכתו, כדי שמרשל יזין אותו בניתוחים השוואתיים ארוכי-טווח.
בחודש מאי הודיע מרשל, כי משרדו יבדוק את עניין התקיפה המדויקת, ולשם כך ינער כל תחום אפשרי מלחימה תת-מימית ועד לוחמת חלל. וכבר בקיץ הנפיק מרשל חוזי מחקר בשווי יותר מעשרה מיליוני דולר למכוני מחקר, שיעסקו בתחום הזה בשנים הבאות.
אנדי מרשל היה בתפקידו בפנטגון עשרות שנים, וההמשכיות ייצרה איכות רבה בתפוקותיו למשרד ההגנה. לדעת דאנזיג, משך כהונת המחליף צריך להיות הגורם החשוב בבחירתו. הוא רומז, כי המחליף ייבחן רק אחרי חמש, או עשר, שנים בתפקידו.
מרשל נהנה מהעובדה, ששרי ההגנה יכלו לקבל ממנו ניתוחים מבלי לעבור את כל המשוכות הביורוקרטיות. הוא נתן להם ניתוחים אינטלקטואליים וחופש מחשבה - גם בניגוד למחשבה המקובלת - קובע ד"ר אנדרו אף קְרֶפּינֶביץ' הצעיר, שעבד במשרדו של מרשל, בביוגרפיה של אנדי מרשל ("הלוחם האחרון"), שעומד לפרסם בקרוב עם בארי ווֹטס.
