העדר תיאום וביזור הסמכויות לניהול משאבי הטבע בין המשרדים השונים פוגעים ביכולתה של הממשלה לפקח באופן יעיל על אספקתם, הקצאתם השוויונית וניצולם של משאבי הטבע. כך קובע (יום ד', 29.10.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, אשר בחן את הליקויים בניהול משק הכרייה והחציבה.
על אף שליטתן ארוכת השנים של חברות מועטות בענף החציבה והדרישה של ועדת הכלכלה מיוני 2013 שרשות ההגבלים העסקיים תספק לה נתונים בנושא, עד דצמבר 2013 (מועד סיום הביקורת) טרם נמסרו לה הנתונים האמורים.
הימשכות הליכי התכנון של תמ"א 14ב', שינויי חקיקה, העדרם של נציגי משרד האנרגיה מדיוני הוועדות המקומיות והמחוזיות, עיכובים בשיווק מחצבות ובפרסום מכרזים להפעלתן על-ידי רמ"י, החלטות של ועדות שהוקמו לשם אסדרת ענף החציבה - כל אלה גרמו לצמצום שטחי חציבה, לסגירת מחצבות ובעיקר להחמרת המחסור בחומרי חציבה שצפוי להתחיל לקראת שנת 2020, ואולי אף להקדימו.
העדר תוכניות של
משרד התחבורה בנוגע לסוגיית השינוע המסילתי והעדר אתרי פריקה ייעודיים באזורי הביקוש, עלולים להביא לפגיעה ביישום אחת ההחלטות המרכזיות של תמ"א 14ב' לאספקת חומרי חציבה ממחצבת תמר למרכז הארץ.
בעיה נוספת שהעלתה בדיקת המבקר נוגעת לעיכובים בפיתוח אתרי החציבה, בגלל החשש מהשפעות האתרים על בריאות האוכלוסייה ואיכות הסביבה. אף שהמחצבות פועלות זה עשרות שנים ובהעדר מחקרים חד-משמעיים בנוגע להשלכותיהן, מועלות לפני ועדות התכנון התנגדויות שמונעות משיקולים סביבתיים ובריאותיים. חילוקי דעות בנושא זה תורמים להתמשכות תהליכי התכנון ומעמידים בספק את האפשרות להרחיב את אתרי הכרייה המיועדים לפי תמ"א 14ב'. לפיכך, על משרד הבריאות לבדוק באופן פרטני את השפעתה של כל מחצבה על בריאות האוכלוסייה שבקרבתה.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
