נציבות שרות המדינה - המועדת ביותר לשחיתות

הגוף החסין ביותר משחיתות במדינה הוא ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, כשאתו בראש הדירוג נמצאים משרד מבקר המדינה והרשות השופטת. מנגד, נציבות שרות המדינה נמצאת במקום האחרון מבין מוסדות הממשל. עוד בתחתית הדירוג: הממשלה והמפלגות השונות. הנתונים הללו מתפרסמים (יום ג', 11.11.14) במסגרת דוח "מערכת היושרה הלאומית", שנערך לראשונה בישראל על-ידי עמותת שקיפות בינלאומי.

הדוח בוחן לראשונה בישראל, עד כמה חסינים מוסדות החברה והממשל העיקריים (עמודי-התווך) בישראל מפני שחיתות. הנחת היסוד בהערכה זו היא שחוסן לאומי גבוה מאפשר שלטון חוק, דמוקרטיה ואיכות חיים. תוצאות הבדיקה מסמנות "קו-בסיס" (benchmark) להשוואת הערכות עתידיות לגבי שיפור או שחיקה בחוסן הלאומי. בחינת החוסן בכל אחד מעשרת המוסדות שנבחנו מתבססת על בדיקה של יכולת תפקוד המוסד (משאבים ומידת עצמאות המוסד מהתערבות חיצונית); מידת המשילות במונחי היושרה, האחריותיות, והשקיפות שבו ותפקיד המוסד/עמוד התווך במלחמה נגד שחיתות.

כאמור, מן המחקר עולה כי נציבות שרות המדינה הוא הגוף הפחות חסין משחיתות במדינה. הנציבות מדורגת במקום האחרון בדוח עם הציון 52 מתוך 100 נקודות אפשריות. הגוף המדורג כבעל החוסן הגבוה ביותר משחיתות הוא ועדת הבחירות המרכזית לכנסת עם הציון 91 מתוך 100.

במקום השני ב"מערכת היושרה הלאומית" מדורג משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור (83 מתוך 100); במקום השלישי מדורגת הרשות השופטת (81 מתוך 100); במקום הרביעי רשויות האכיפה הכוללות את המשטרה והפרקליטות (75 מתוך 100); במקום החמישי התקשורת (71 מתוך 100); לאחר מכן החברה האזרחית (69 מתוך 100); הרשות המחוקקת (68 מתוך 100); המפלגות בישראל (60 מתוך 100); הרשות המבצעת (58 מתוך 100); ונציבות שירות המדינה, כאמור, מדורגת במקום האחרון (52 מתוך 100).

ניתוח ובחינת החוקים הקיימים בכל תחום

המיזם נעשה במקביל גם בעשרות מדינות באירופה, אך מטרתו אינה ליצר מדד השוואתי בין מדינות. הדוח בוחן עד כמה חסינה המערכת הישראלית מפני שחיתות ומפני פגיעה במשילות. הדוח מעריך עשרה מוסדות ממשל וחברה העיקריים בישראל המהווים את עמודי התווך, עליהם נשענת מערכת היושרה הלאומית.

המוסדות נבחנו על-פי שלושה פרמטרים המהותיים ליכולת לקדם יושרה ולמנוע שחיתות: ראשית, יכולת התפקוד של כל מוסד: עד כמה קיימים בו משאבים מספיקים המאפשרים לו לפעול באופן עצמאי ללא התערבות חיצונית של גורמים זרים (פוליטיים או בעלי הון). שנית, יכולת המשילות של כל מוסד: עד כמה המוסד פועל לפי דפוסים של יושרה, שקיפות ואחריותיות כלפי הציבור; ושלישית, תרומת המוסד בקידום היושרה והמלחמה בשחיתות.

הדוח מבוסס על ניתוח ובחינת החוקים הקיימים בכל תחום המאפשרים התנהלות ע"פ הפרמטרים לעיל (המצב להלכה) מחד-גיסא, ועל קיום עשרות ראיונות מקיפים עם אנשי מעשה, חוקרים ומומחים בתחומים השונים שנבדקו בדוח (המצב למעשה) מאידך-גיסא. ממצאי המחקר, עברו תהליך של בקרה והערכה חיצוניים, במסגרת "שולחנות עגולים", בהשתתפות גורמים בעלי עניין מרכזיים בכל תחום שנבדק. בסיום התהליך ניתן לכל גוף ציון בין 1 ל-100 הנתונים בדוח נכונים לסוף שנת 2012.

באופן כללי, הדוח מצביע על מבנה לעומתי במערכת, לפיו הממשלה וזרועותיה בשירות הציבורי והפוליטי (נציבות שירות המדינה והמפלגות) הם גורמים המחלישים את היושרה הלאומית. לעומת זאת, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, הרשות השופטת ומשרד מבקר המדינה, מהווים מנגנוני שמירה וההגנה מפני שחיקה זו.

הממשלה פועלת בחוסר שקיפות כברירת מחדל

בין מסקנות הדוח העיקריות: לממשלה, לכנסת ולנציבות שרות המדינה תרומה אקטיבית נמוכה למלחמה בשחיתות לעומת מערכות המשפט והאכיפה. עוד עולה, כי ברירת המחדל בעבודתה של הממשלה היא חוסר שקיפות.

ביחס לחברה האזרחית (עמותות וארגונים ללא כוונת רווח) נמצא כי יכולתה לפעול מוגבלת בשל חסמים ביורוקרטים ואכיפת יתר. ביחס לתקשורת נטען כי, למרות תפקידה המרכזי בשמירת היושרה והחוסן הלאומי, עצמאותה ושקיפותה מוגבלות ביותר.

בין ההמלצות העיקריות נכתב כי על הממשלה לאמץ ולקדם אג'נדה של חיזוק היושרה ומלחמה בשחיתות ברמה הלאומית. יש להקצות משאבים לחינוך לערכים אלו ולהגברת השקיפות בתחומי הפעילות השונים במדינה. יש לאמץ תוכנית אתית קפדנית להטמעת קוד אתי לממשלה ולשרים ויש להשלים את עידכון הקוד האתי לח"כים. בשירות הציבורי הומלץ לייסד תקופת צינון בשכר לעובדי מדינה בכירים על-מנת למנוע את תופעת "הדלת המסתובבת". לגבי רשויות האכיפה, הומלצה רפורמה תקציבית על-מנת להגביר את היעילות בניצול המשאבים. כמו-כן, הומלץ להגביר את השקיפות בפעילותם של גופים אלה.

"מגמת שחיקת כוחם של מנגנוני ההגנה"

פרופ' רן לחמן, שעמד בראש מיזם 'הערכת היושרה הלאומית', מסר: "תוצאות המחקר מעלות את החשש מפני מגמה של שחיקת כוחם של מנגנוני ההגנה על היושרה הלאומית. יכולתם של שלושת הגופים ועדת הבחירות המרכזית, משרד מבקר המדינה והרשות השופטת, לעמוד כנגד לחצים והשפעות של הרשות המבצעת, המפלגות ונציבות שרות המדינה, מוגבלת. אין ספק, כי חשש זה בא לידי ביטוי בשנים האחרונות בהתקפות על המערכת המשפט באמצעות חקיקה עוקפת בג"ץ, שמובילות מפלגות בכנסת, בניסיונות להחליש את מוסד משרד מבקר המדינה, ובניסיונות לשלוט באמצעי התקשורת הציבורית ולרסן את תפקודם כמנגנון בקרה חשוב. ראוי שתוצאות הדוח ישמשו כמקור למחשבה בקביעת מדיניות על-ידי מקבל ההחלטות בישראל".