גילה את האור

פרופסור דוד גרשוני מהפקולטה לפיזיקה בטכניון יקבל את פרס מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים על שם לנדאו לשנת 2014. זאת על תרומתו לפיתוח עתידי של הֶתקֵן הפולט זוגות של פוטונים שזורים. ועדת הפרס ציינה כי "שיטה זו שונה מהותית מקודמותיה, ויתרונה באפשרות לשכפל התקנים אלה וכך לייצר פוטונים שזורים לפי דרישה. לשיטה זו חשיבות רבה במחקר הניסיוני בתחום של אינפורמציה קוואנטית".

גרשוני, יליד 1953, רכש את השכלתו האקדמית בטכניון. ב-1986 יצא לפוסט-דוקטורט במעבדות בֶּל בניו-ג'רזי, ולאחר כשנה התקבל שם כחבר סגל ועסק במחקר ובפיתוח. ב-1991 חזר לטכניון, הפעם כחבר סגל אקדמי בפקולטה לפיזיקה.

בשנת 2006 הוכיח את אפשרות יצירתם של פוטונים (חלקיקי אור) שזורים באמצעות מוליך-למחצה. שיזור (entanglement) הוא תופעה שבה שני חלקיקים קוונטיים מתנהגים כתאומים פיזיקליים המקיימים ביניהם קורלציה קוונטית: כאשר מאפייניו של אחד החלקיקים משתנים, משתנים בו-זמנית גם מאפייני של החלקיק-התאום, ואי-אפשר לתאר את מצבו של האחד בנפרד ממצבו של השני.

"מעשה כשפים במרחב"

"למעשה הראנו כיצד ניתן לפתח התקן ש'יורה' צמד פוטונים שזורים ברגע הרצוי," מסביר פרופסור גרשוני. "התגלית הזאת היא צעד חשוב בדרך מהטכנולוגיה הנוכחית (הקלאסית) לטכנולוגיה העתידית (הקוונטית). הטכנולוגיה הנוכחית - לרבות מיחשוב, תקשורת, תאורה, איחסון מידע ועיבוד מידע - מבוססת על מוליכים-למחצה, ולכן התגלית שלנו רלוונטית מאוד לעולם ההיי-טק. אנחנו מפתחים מבנים ננומטרים של מוליכים-למחצה הפועלים למעשה כ'אטומים מלאכותיים', שאפשר להסביר ולנבא את התנהגותם על סמך המכניקה הקוונטית. אנו מאמינים כי התגלית שלנו תקדם את התחום של עיבוד-מידע קוונטי שיעמוד בבסיס טכנולוגיית העתיד, והמוטיבציה המחקרית שלנו נובעת גם מהתקווה שהטכנולוגיה תצעד בעקבות המחקר, ושבעתיד הלא-רחוק נוכל לראות טכנולוגיה קוונטית אמיתית בשימוש נרחב."

פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו מוענק למדענים שהגיעו להישגים ראויים בתחומם ותרמו תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר. פרופסור גרשוני יקבל את הפרס בתחום הפיזיקה, על-פי החלטת ועדת השיפוט, שבה חברים הפרופסורים דן שחר, שמואל פישמן ואורה וולמן. הזוכים בקטגוריות האחרות הם פרופסור דנה וולף (בתחום הווירולוגיה), פרופסור אלישע קימרון (חקר הלשון העברית), פרופסור אמיר שגיא (חקלאות), פרופסור הווארד ליטווין (מדעי הזיקנה), ופרופסור דניאל חנוך וגנר (הנדסה כימית והנדסת חומרים).