אלוף (מיל.) עמוס חורב הגיש (10.11.14) לבית המשפט השלום בתל אביב ערעור על החלטת הממונה על תשלומי הגמלאות בצה"ל, שדחה את בקשתו לעידכון גמלתו.
חורב פרש מצה"ל בספטמבר 1973 בדרגת אלוף לאחר שמילא תפקידים של סגן המדען הראשי במערכת הביטחון, ראש אג"א ומדען ראשי של מערכת הביטחון. גם לאחר פרישתו מצה"ל מילא חורב תפקיד של מדען ראשי למערכת הביטחון עד סוף, 1975 ולאחר מכן יו"ר הוועדה המייעצת למדען הראשי. מאוחר יותר היה חורב בין היתר נשיא הטכניון וחבר בוועדת טירקל לחקר אירועי ה"מרמרה".
לדברי חורב, גמלתו נקבעה בשנת 1972 לפי דירוג עובדי מחקר א+ שהיה הדירוג הגבוה ביותר באותה תקופה לבעל תפקיד אותו מילא. במשך שנים האמין חורב, כי הגימלה המשולמת לו מתעדכנת מדי פעם לפי המגיע לו. אולם לפני ארבע שנים הוא נפגש עם אלוף (מיל.) שלמה ענבר, השניים השוו בשיחתם את סכומי הגמלאות שלהם, ואז גילה חורב לדבריו שענבר מקבל הרבה יותר ממנו למרות שהם באותו דירוג.
חורב אמר כי הוא לא קיבל במשך השנים "תוספת קבועה" שהממשלה החליטה עליה עוד בשנת 1980 ביחס למדורגים בדרוג "עובדי מחקר", ואולם הוא האמין כי קיפוחו נעשה
בתום לב. הוא ניהל במשך שנתיים התכתבות עם בכירים בצה"ל, אך לאחר שנענה בשלילה - הגיש ביוני 2012 ערר. ועדת הערר קבעה לפני חודשיים, כי לפי החלטת הממשלה, רק עובדי המחקר שפרשו מהשרות החל מבאפריל 1978 זכאים לתוספת המיוחדת, בעוד חורב פרש כאמור חמש שנים קודם לכן.
לטענת חורב, הוועדה טעתה בכך שסברה, כי השינוי בשלבי המחקר שהוענקו למי ששימשו כמוהו כמדען הראשי של צה"ל, הוא בגדר תוספת קבועה. לדבריו, העלאה בסולם דרגות עובדי המחקר היא עלייה במשכורת הבסיסית-יסודית של החייל, ועל כן החלטת הממשלה אינה צריכה להשפיע על הקיצבה המשולמת לו. לטענתו, החלטת הממשלה יוצרת הפליה ומתעלמת משחיקת גמלתו, וזאת ללא הצדקה מהותית. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד יהודה שלזינגר וטרם הוגשה תגובת המדינה.
