הסתלקות מבקשות לתביעות ייצוגיות בנושא סימון מזון, כאשר היחידים הנשכרים מהן הם המבקשים ובאי-כוחם, הפכה לתופעה נרחבת ופסולה, ובית המשפט צריך להימנע מאישור גמול במקרים כאלו. כך סבור (26.11.14) סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יצחק ענבר, מן המובילים בארץ בטיפול בתביעות ייצוגיות, בהתייחסו לגל בן 200 בקשות שהוגשו בשנת 2013 לבדה.

ענבר סירב לאשר גמול של כמה אלפי שקלים ושכר טירחה של רבבות שקלים לעורכי הדין בשבע בקשות לתביעות ייצוגיות, שהוגשו בטענה לסימון לא נכון של רכיבי מזון על גבי המוצרים. הוא אישר רק את ההסתלקות מן הבקשות, לאחר שהנתבעות התחייבו לתקן את הרישומים.

בכל המקרה התבקש בית המשפט לאשר תביעות של 5.3-3 מיליוני שקלים בטענה לנזקים שנגרמו לצרכנים בשל הסימון הלקוי, אך בלשונו של ענבר: "והנה ראו זה פלא: בשיג ושיח קצר שקיימו ב"כ הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט - בטרם יבשה הדיו על בקשות האישור ועוד קודם שהמשיבות הגישו את תשובותיהן - התפוגגו להן העתירות הכספיות ונמוגו, שכן המבקשים ובאי-כוחם באו לפתע לכלל דעה, כי כל שנדרש להבאת הדברים על תיקונם הינו התאמתו של הסימון המפר לדין ובא לציון גואל.

"הכיצד? מדוע לא יכלו המייצגים לראות מלכתחילה שלעתירות המפליגות לפיצויים אין בסיס? ואם היה ויש לעתירות הכספיות בסיס - על שום מה ולמה מבקשים המייצגים להסתלק מהן בשלב כה מוקדם? ובהכללה: האם פראקטיקת ההסתלקות המתוגמלת, ההולכת והופכת ל"ברירת המחדל" של הליכים ייצוגיים בתחום סימון מוצרי מזון, משרתת את תכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות ואת טובתו של הציבור?".

ענבר מגיע למסקנה, כי אישור גמול למבקשים ושכר טירחה לבאי-כוחם במקרים כאלו, יעודד הגשת תביעות סרק ובכך יפגע באינטרס הציבורי עליו אמור להגן חוק תביעות ייצוגיות. הוא אומר:

"חסרונותיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת ונזקיהם גבוהים לאין שיעור מיתרונותיהם ותועלותיהם. מצב העניינים הקיים, שבו הולכים הסדרי הסתלקות מסוג זה והופכים לדרך הסיום הנפוצה של תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון, מכרסם בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה, אפוא, לפעול לצינון תמריציהם של התובעים הייצוגיים ושל באי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה, ודרך המלך לעשות כן הינה להימנע, ככלל, מאישור תשלום גמול ושכר טירחה למסתלקים".


לא להחלפת התובעים


לגבי האפשרות שבית המשפט יורה להחליף את המבקש וידון בתביעה לגופה, במקום לאשר את הגמול והשכר המבוקשים, סבור ענבר, כי "סמכות זו תופעל רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, שבהם הנזק העלול להיגרם על-ידי ההסתלקות לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה הוא מידי, מוחשי וניכר". לדבריו, המקרים שנדונו בפניו אינם עונים על הגדרות אלו.

הבקשות שנדונו בפני ענבר הוגשו נגד חברות פסטה נוגה, אוליביה גורמה, המרשלג פרלינס, מחלבות סוסיא ומפעלי דגן ניסן את גפן, בידי עוה"ד אמיר ישראלי, שלומי כהן, שרון ענבר-פדלון וטלי לופו. את החברות ייצגו עוה"ד אורי נווה, משרד נשיץ-ברנדס, קלמי שלימוביץ, משרד מ.פירון ואסף פינק. את היועץ המשפטי לממשלה ייצג עו"ד עמי עבר-הדני, ואת המועצה לצרכנות - עו"ד אלון קלמנט ורוני אבישר-שדה.