ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה (יום ד', 10.12.14) דיון מיוחד בחקירה של שלטונות המס בארה"ב את בנק לאומי, ופעולות הפיקוח על הבנקים בפרשה.

הרשויות האמריקניות מנהלות חקירה נגד מספר בנקים זרים בשוויץ שסייעו לאזרחים אמריקנים להתחמק מתשלום מס, כאשר בין הנחקרים גם בנק לאומי ושלוחות של בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות. הדיון נועד לברר מה עולה מתוך החקירה ובעיקר את השאלה האם ההפסדים הם על חשבון הציבור וכן את פעולות הרגולטור בהסתכלות הרחבה מעבר למקרה של בנק לאומי.

היועץ המשפטי של בנק לאומי, עו"ד חנן פרידמן, אמר כי הרשויות האמריקניות מאוד רגישות ומגבילות מסירת מידע כל זמן שהחקירה נמשכת. הוא הוסיף כי "הנהלת הבנק סבורה, אחרי שנבדקו כל התרחישים, שנכון יהיה להגיע להסדר עם הרשויות, כמו שבנקים גדולים בעולם עשו. משעה שזו המסקנה, התפקיד שלנו זה להגיע להסדר הכי טוב לבנק לאומי, והכי טוב זה הכי זול והכי מהיר", אמר. הוא הוסיף כי ההערכה היא שהפרשה תיגמר בקנס של 1.4 מיליארד שקל וכי ההליך צפוי להסתיים אם לא עד סוף השנה הנוכחית אז עד אמצע ינואר 2015. עוד ציין פרידמן, כי ההסדר לא כולל פטור מתביעות לנושאי משרה או לעובדים. לדבריו, "הרשויות האמריקניות רשאיות לעשות כטוב בעיניהן כלפי מי שהפר את הדין כלפיהן". הוא הוסיף כי החקירה היא נרחבת ומנוהלת נגד 100 בנקים וכי יש עוד 200 בנקים שצפויים להיחקר בשלב הבא.

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אמר כי לא מדובר בכך שמערכת הבנקאות חתרה מזימה לפעילות לא תקינה, אלא בשינוי תפיסה בסדר גודל בינלאומי.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, אמר כי הרשויות האמריקניות החלו בהחמרת החקיקה והאכיפה נגד מעלימי מס, וגם נגד מי שחשוד בסיוע להעלמה במעשה או במחדל בפעולות חוצי גבולות. "אנחנו שותפים למאבק בהעלמות המס ובמשך שנתיים מנסים לתקן חקיקה, שנדונה בוועדת החוקה של הכנסת, שתאפשר הליכי אכיפה יעילים יותר נגד מעלימי מס בישראל ובעולם", אמר זקן. יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, ציין כי בישראל יש כ-50 מיליארד שקל בהון שחור, ואם המדינה תצליח לשים עליהם יד לא נצטרך את הוויכוחים על התקציב ועל מע"מ אפס.

זקן הוסיף כי "הפיקוח על הבנקים נכנס לפעולה אחרי שמסתיימת חקירה פלילית, בין בארץ ובין בחו"ל. אחרי שתסתיים החקירה נבדוק כיצד נוהל הסיכון וגם את האחריות של נושאי המשרה. ישר קופצים לבונוסים, אבל קודם צריך לבדוק ורק אח"כ להסיק מסקנות גם כלפי המערכת הבנקאית".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי פנתה, יחד עם ח"כ תמר זנדברג, לשורה של גורמים, בהם היועץ המשפטי לממשלה, מאחר שבנק לאומי לא נכנס לסיפור הזה רק בגלל הלקוחות, אלא בגלל שהמנהלים רצו להעלות פעילות ולגרוף בונוסים לכיסם. "בנק לא מקבל החלטות, אנשים מקבלים החלטות ומי שאפשר להעלים מס היו נושאי משרה בבנק וצריך לקרוא לאנשים בשמם. גליה מאור הלכה הביתה עם בונוסים שמנים והציבור נשאר לשלם את הקנס. הכסף של הבכירים יושב בחשבונות שלהם, ואת הקנס משלמים על חשבון הציבור, שלא הרוויח מזה שביצעו העלמות מס. הכי מקומם אותי זה השחרור של נושאי משרה מחקירה פלילית ומהצורך לשפות את הבנק על הנזק שנגרם. זה לא נעשה בתום לב. ההסדר אינו מקנה חסינות לנושאי משרה לכן אין מניעה שהבנק ידרוש מהם לשלם קנס, ואסור לחברה להעביר תשלום שישחרר נושאי משרה מהליך פלילי". גלאון הוסיפה כי פנתה לחשבת הכללית באוצר, המחזיק את את מניות המדינה הבנק, בבקשה לכנס אספת בעלי מניות ולדרוש לתבוע את נושאי המשרה.

נציגת התנועה למען איכות השלטון, עו"ד נילי אבן חן, אמרה כי הפרשה מצטרפת לעסקות תמוהות רבות אחרות של בנק לאומי בהנהגתה של גליה מאור, שכללו מתן אשראי לנוחי דנקנר, מתן אשראי לצורך הלוואה לרכישת בנק הפועלים ועוד. "התריעו בפני גליה מאור בזמן אמת ושום דבר לא נעשה", אמרה.

היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי "המשכורות של ראשי הבנקים מופקרות, ואין קשר בינן לבין תחרות או תפוקה שולית. מדובר ברנטה של כוח ואין לזה קשר למודלים הכלכליים. אנשים לוקחים הרבה מאוד קופונים, וכשקורה משהו איש לא משלם את המחיר. זה חלק מהכשל של הקפיטליזם הפיננסי ובגלל זה אנשים מקבלים תשלומי עתק ולא מקבלים שום אחריות. הגיע הזמן לעשות סדר חדש לטובת בנקאות עולמית הגונה למען הציבור".