היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מבקש למנוע מבכירים במערכת הביטחון להעיד בתביעות של נפגעי טרור נגד הרשות הפלשתינית. כך עולה מבקשתו להתייצב בשתיים מן ההתביעות מסוג זה, הנדונות בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. עמדתו של וינשטיין זכתה לביקורת חריפה ביותר מצידו של השופט הדן בתיק - סגן נשיא בית המשפט, משה דרורי.

בני משפחת דבורה, שנפגעו בפיגוע בעמנואל בשנת 2001, הגישו תביעה פיצויים נגד הרשות הפלשתינית, חמאס, יאסר ערפאת ואחרים. במסגרת זו הם ביקשו לזמן לעדות את ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) אהרון זאבי-פרקש, ואת מי שהיה ראש השב"כ, אבי דיכטר, כדי שיעידו על המסמכים שנתפסו במבצע "חומת מגן" והמלמדים לטענת התובעים על מעורבות הרש"פ בפיגוע. זאבי-פרקש ודיכטר ביקשו מהמדינה, לדברי האחרונה, למנוע את העדתם.

מיכאל גדרי, שנפצע בפיגוע בעפולה במאי 2003, הגיש תביעת פיצויים נגד הרשות הפלשתינית, מוחמד דחלאן ואחרים. במסגרת זו, הוגש תצהיר של תא"ל (מיל.) יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, שהיה עד לאחרונה מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים. אולם בעקבות התערבותה של פרקליטות המדינה, משך קופרווסר את תצהירו.

עו"ד אפרת קרונברגר מפרקליטות מחוז ירושלים פנתה בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר 2014 לדרורי וביקשה שידחה את הבקשות לזמן לעדות את זאבי-פרקש, דיכטר וקופרווסר. בין היתר טענה, כי הבקשות לזימונם הוגשו "תוך התעלמות מן הרגישות והביטחונית והמדינית וההשלכות האפשריות", וכי הן "פוגעת במידה בלתי ראויה באינטרס הציבורי הרחב המחייב שקלולם של היבטים נוספים". לדברי קרונברגר, "העדתם של אישים אשר שימשו בתפקידים בכירים במערכת הביטחון, במסגרת תביעה אזרחית בין שני בעלי דין פרטיים, נושאת משמעות ציבורית החורגת בהרבה מגדרה של התביעה שבנדון".

ב-29.10.14 פנתה שוב קרונברגר לבית המשפט והודיעה, כי וינשטיין שוקל לעשות שימוש בסמכותו ולהתייצב לתהליכים, וביקשה ארכה של 30 יום כדי להחליט האם לנקוט בצעד זה. לדבריה, לא ניתן לגבות את עדויותיהם של שלושת הבכירים בשל "אינטרסים ציבוריים... הכוללים שיקולים בדבר בטחון המדינה ואינטרסים מדיניים". משמעות בקשתו של וינשטיין היא, שברצונו שבית המשפט יקבע שאין לאפשר לבכירים במערכת הביטחון להעיד בתביעות נגד מחוללי טרור והרשות הפלשתינית - דבר שיקשה עליהם מאוד להוכיח את אחריותה של הרש"פ לפיגועים.


"כיצד ההינה המדינה"


דרורי הגיב למחרת בחריפות באומרו, כי למדינה אין כל מעמד משפטי בתיק. הוא הוסיף: "פליאה בעיני כיצד ההינה המדינה להתערב בהליך אזרחי, שבו התובע הוא בן משפחה של נפגע טרור, כאשר פרקליטה מפרקליטות מחוז ירושלים עושה כן, ללא כל סמכות".

דרורי הוסיף והביע את תמיהתו על כך שהפרקליטות מודיעה כעת שווינשטיין בעצם טרם החליט האם להתייצב לדיון, ושהיא מבקשת ארכה להגשת בקשה "שבה יוסברו אותם שיקולים שבהם נציג הציבור מתיימר לפגוע בזכותו של אחד מבני הציבור לממש את זכותו לפיצויים בגין הרג או פציעה... מדובר בהליך יוצא דופן, שמעורר שאלה משפטית קונסטיטוציונית עקרונית".

עוד אומר דרורי כי איש אינו פטור מלהתייצב בבית המשפט ולמסור את הידוע לו אם הוא נקרא לעשות זאת. לדבריו, המילים "אינטרסים הכוללים שיקולים בדבר בטחון המדינה ואינטרסים מדיניים" הן "שם קוד לעניינים עלומים שלי לא ברורים וקשה להעלות על הדעת כי בכוחם למנוע מאזרח במדינה לממש את זכותו בהליך תביעה שהוגש כדין". הוא מזכיר, כי על-פי פסיקת בית המשפט העליון - הגישה לערכאות היא זכות-על שעומדת אפילו מעל חוקי היסוד. עם זאת, כדי שלא ליצור רושם של מחטף, העניק דרורי למדינה את הארכה המבוקשת.

"לכבול את הממשלה"

ב-30.11.14 הבטיחה קרונברגר, כי עמדתו הסדורה של וינשטיין "בנושא עדות הבכירים במערכת הביטחון אגב התביעה שבכותרת" תוגש בתוך 30 יום. אולם ב-28.12.14 ביקשה קרונברגר ארכה נוספת של 30 יום, בנימוק שהכנת עמדתו של וינשטיין טרם הסתיימה.

גם הודעה זו גררה תגובה חריפה במיוחד של דרורי, שכתב למחרת: "היועץ המשפטי לממשלה יודיעני בכתב, תוך 15 יום, האם לשיטתו, לפיה אין זה ראוי - ואולי אפילו נוגד את הדין - בתקופת בחירות לקבל החלטות מעבר לצורך המיידי, האם המועד המתאים להגשת עמדתו הוא עתה, לפני הבחירות, או שמא לשיטתו יש להמתין עד להקמת ממשלה חדשה ואז יקויימו אותן התייעצויות עם מי שימונה לאחר הבחירות; שכן, כלשון הבקשה, מדובר בהיבטים ציבוריים [צריך להיות: מדיניים] וביטחוניים, ואין - לשיטת היועץ המשפטי לממשלה - לכבול את הממשלה החדשה בעמדה שמגובשת היום".