הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2014 הסתכם ב-29.9 מיליארד שקלים שהם 2.8% מהתמ"ג, מזה גירעון בחודש דצמבר בסך 15.5 מיליארד שקלים. כך עולה (יום ג', 13.1.15) מנתונים שפרסם משרד האוצר. בתקציב המקורי לשנת 2014, תוכנן גירעון בסך 31.1 מיליארד שקלים, שלפי התכנון המקורי היה אמור להסתכם ב-3.0% תמ"ג לפי תמ"ג חזוי בתקציב מקורי בסך 1,037.8 מיליארד שקלים שהם 2.8% לפי תמ"ג לאחר עידכון שיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במהלך השנה.

הגירעון בשנת 2014 הסתכם ב-2.8% תמ"ג, זאת על-פי אומדן ראשון של התמ"ג השנתי שפרסמה הלשכה. הסטייה של הגירעון ביחס לתכנון בתקציב המקורי בסך 1.2 מיליארד שקלים משקפת הוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי, בסך 2 מיליארד (0.6% מסך ההוצאות המתוכננות) והכנסות נמוכות מהחזוי, בסך 0.8 מיליארד שקל (0.3% מסך ההכנסות המתוכננות).

הסטייה בסדר גודל של כ-0.2% תמ"ג מהגירעון המתוכנן מוסברת על-ידי הוצאות נמוכות מהתכנון בתקציב המקורי - קיטון בגירעון של כ-0.2% תמ"ג; הכנסות נמוכות מהחזוי - שתרם לגידול בגירעון של כ-0.1% תמ"ג ותמ"ג מעודכן הגבוה מהחזוי בתקציב (בעיקר כתוצאה משינוי שיטת מדידת התמ"ג של הלמ"ס) - שהשפיע באמצעות קיטון בגירעון של כ-0.1%.

הגירעון השנתי למימון הסתכם בסך של 26 מיליארד שקלים. מימון הגירעון השנתי נעשה על ידי: גיוס הון נטו בסך 18.5 מיליארד שקלים, מזה 17.6 מיליארד גיוס נטו מקומי ו-0.9 מיליארד גיוס נטו בחו"ל והכנסות הון בסך 2.3 מיליארד שקלים, מזה כ-2.1 מיליארד מכירת קרקע ו-200 מיליון שקל במכירת יתרת מניות הממשלה בחברת בזק.

יתרות הממשלה בבנקים ירדו כתוצאה מהגירעון ומימונו בסך של כ-5.2 מיליארד שקלים.

סך הוצאות הממשלה הסתכמו ב-312.8 מיליארד שקלים לעומת 314.9 בתכנון בתקציב המקורי, ושיעור הביצוע הכולל הסתכם ב-99.4%. סך הוצאות משרדי הממשלה (ללא תשלומי הריבית) הסתכמו ב-263.4 מיליארד שקלים לעומת 264.3 בתכנון בתקציב המקורי. הן היו גבוהות ב-3.5% בהשוואה להוצאות בשנת 2013.

שיעור הביצוע הכולל של הוצאות משרדי הממשלה מהתקציב המקורי היה 99.7% בהשוואה ל-98.0% בשנת 2013, 101.3% בשנת 2012, 99.1% בשנת 2011 ו- 100.8% בשנת 2010.

בשורה התחתונה, סך הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-2.7%, ואילו בתקציב המקורי תוכנן גידול שנתי של 7.4% בהשוואה לביצוע בשנת 2013 (באותן הגדרות מדידה). כמו-כן, סך הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-6%, ואילו בתקציב המקורי תוכננה ירידה שנתית של 6.5% - בהשוואה לביצוע בשנת 2013.

בזכות הרווחים הכלואים

הפשרת הרווחים הכלואים הוסיפה 4.4 מיליארד שקל לגביית המיסים אשתקד. בשיעורים אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה ובניכוי הגבייה מרווחים כלואים, גדלה גביית המיסים בשנת 2014 בשיעור ריאלי של 5.1% לעומת הגבייה בשנת 2013. המיסים הישירים עלו ב-5.5% והמיסים העקיפים עלו ב-4.7%. אלה שיעורים מהירים משיעור הצמיחה בשנת 2014 והושגו אודות למימוש מוגבר של רווחי הון ולמאמצי הגבייה של רשות המיסים.

בהשוואה לתחזית לשנת 2014, שעודכנה בדצמבר 2013, נוצר עודף של 4.4 מיליארד שקל עודף של 3.4 מיליארד שקל במסים ישירים, של 0.7 מיליארד שקל במסים עקיפים ושל 0.3 מיליארד שקח באגרות. חלק מהעודף במסים ישירים, בסכום של 2 מיליארד שקל, נובע מעסקות גדולות חריגות. יצוין גם כי במסים עקיפים, עד לחודש נובמבר היה חוסר לעומת היעד, ואילו בחודש דצמבר לבדו נוצר עודף של כמיליארד שקל, תוצאה של יבוא מוגבר של כלי רכב, ערב התאמת נוסחת המיסוי הירוק. נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המיסים בקצב שנתי ממוצע של כ-4%.

הכנסות המדינה ממסים בשנת 2014 הסתכמו ב-248.4 מיליארדי שקל, לעומת 234.6 מיליארדי שקל בשנת 2013. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2014 ב-124.9 מיליארד שקל, לעומת 120.2 מיליארד שקל בשנת 2013. בשיעורים אחידים, דהיינו בניכוי שינויי החקיקה ובניכוי הגבייה מרווחים כלואים, גדלה גביית המיסים הישירים בשנת 2014 בשיעור ריאלי של 5.5% לעומת הגבייה בשנת 2013. זהו שיעור גידול נומינלי של כ-6% לעומת גידול נומינלי של 3.7% בתמ"ג. עודף הגבייה מעל שיעור הצמיחה הושג אודות למימוש מוגבר של רווחי הון ולמאמצי הגבייה של רשות המיסים.

מס הכנסה מעצמאים וחברות (ברוטו) בשנת 2014 הסתכמו ב‑51.7 מיליארד שקל, לעומת 53.9 מיליארד שקל ב-2013. בשיעורי מס אחידים זהו גידול ריאלי של 2.1%. ניתוח הגביה לפי ענפים מעיד על עליה בשיעור של 51% בענף המידע והתקשורת. העלייה נובעת ממספר עסקות חריגות (הענף היווה כ-11% מהגביה). כמו-כן, בענף הפיננסים נרשמה עלייה בשיעור של 9% (הענף מהווה 22.8% מהגביה).