הממשלה אשירה הבוקר (יום א, 18.1.15) את הצעת החוק להעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקלים. בהתאם להצעת המחליטים, שהוכנה על-ידי משרדי הכלכלה וראש הממשלה, יחל הליך אישורה של ההצעה, כבר ביום רביעי הקרוב, בכנסת.
כזכור, בעקבות הסיכום בין סיעות הכנסת, אישר היועץ המשפטי לממשלה, כי החקיקה להעלאת שכר המינימום, יכולה להתבצע גם בתקופת הבחירות. עם זאת, לא אישר היועץ המשפטי לממשלה, לעגן בחקיקה זו גם את השינוי הקבוע להעלאת הבסיס לחישוב שכר המינימום ל-52% מהשכר הממוצע. סוגיה זו תטופל לאחר הבחירות.
החוק המוצע נועד להביא להעלאה בשכר המינימום, בהוראת שעה, עד לסכום של 5,000 שקלים חדשים, ולהבטיח כי מההעלאה זו, ייהנו רק עובדים אשר, הלכה למעשה, שכרם נמוך משכר המינימום המוצע.
שר הכלכלה,
נפתלי בנט, אמר בישיבה כי: "היו מי שאמרו לדחות את זה לממשלה הבאה, אבל ל-700 אלף ישראלים אין זמן לחכות. כבר ב-1 באפריל יעלה השכר ב-350 שקלים ולאחר שתי פעימות נוספות - יגיע ל-5000 שקלים.
העלאת השכר ללא תנאים נלווים - מהלך מסוכן
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן אמר בתגובה למהלך: "הממשלה נתנה היום תוקף סופי להסכמות שהושגו בין ההסתדרות לבין המעסיקים. החלטה זו מסייעת הלכה למעשה בצמצום הפערים החברתיים ובהפחתת חוסר השוויון בישראל. בעוד פחות משלושה חודשים 700 אלף משפחות יתחילו להרגיש בשינוי".
עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה כי: "איגוד לשכות המסחר תומך בהעלאת שכר המינימום בצורה מדורגת ומתונה, ואף היה ארגון המעסיקים הראשון שהביע תמיכה פומבית בהעלאת שכר המינימום, אולם, להערכתנו, העלאת שכר המינימום בחקיקה כצעד בפני עצמו, ללא יצירת תנאים נלווים שיאפשרו למגזר העסקי לספוג עלות זו, תהיה מהלך לא אחראי ומסוכן שיגרום לסגירתם של עשרות אלפי עסקים קטנים. רמת סגירת העסקים בישראל עלתה מתום העשור הקודם לעשור הנוכחי מ-37,000 ל-42,000, ואנו נמצאים במגמה של היחלשות עסקים. אין מדובר רק בצמצום התעסוקה אלא גם בחיסולם של הרבה עסקים קטנים שהקדישו שנות עבודה לקיים עסק עצמאי עם סיכון חסכונות משפחה של שנים ארוכות. סגירתם של עסקים רבים הינה תוצאה ישירה של ההכבדות הבלתי פוסקות המוטלות ללא הרף על גב המגזר העסקי, בתחום דיני העבודה, הגנת הסביבה, הצרכנות, שוק ההון ועוד.
עמדת האיגוד היא שיש לבצע שורה של מהלכים משלימים לצד העלאת שכר המינימום, בדרך של תיקוני חקיקה עקיפים הכוללים בין היתר:
- תיקון עקיף של חוק שעות עבודה ומנוחה – יצירת אפשרות לגמישות בשעות עבודה נוספות. חישוב על בסיס מכסה שבועית או חודשית, כך שהמניין לא יעשה על בסיס יומי.
- הקפאת העלאות מס הארנונה על המגזר העסקי ומתן אפשרות לרשויות מקומיות המעוניינות בכך להפחית את מס הארנונה.
- בלימת עלויות נוספות שיושתו על המגזר העסקי בתקופת העלאת שכר המינימום, שהינם פרי חקיקה.
- כל תוספת ימי המחלה לעובד יהיו מכאן ואילך במימון המוסד לביטוח לאומי.
העלאת שכר המינימום בשילוב עם צעדים חיוניים אלה תמנע נזק בלתי הפיך למשק ולכלכלה ופגיעה בעשרות אלפי עסקים, ותבטיח את העלאת שכר המינימום בדרך נכונה", הדגיש כרמלי.
