הילטון לא תפצה את נפגעי הפיגוע בטאבה

רשת הילטון אינה נושאת באחריות לפגיעות הקשות בפיגוע בהילטון טאבה באוקטובר 2004. כך קובע (יום ג', 3.2.15) בית המשפט העליון.

השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את ערעורם של למעלה מ-100 איש שנפצעו בפיגוע, בו נהרגו 17 בני אדם, על דחיית תביעתם נגד הרשת בידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. הנפגעים טענו, כי אמצעי הביטחון במלון לא היו מספקים, במיוחד לאור פיגועי ספטמבר 2011 בארה"ב.

ברק-ארז אומרת כי המערערים לא הצליחו לסתור את קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בנוגע לאמצעי הביטחון הסבירים בזמן אמת ולשאלה האם היו התראות ממוקדות על פיגוע במלון. הם גם לא הצליחו להראות, כי בתי עסק פרטיים מחויבים לעשות יותר מכפי שעשתה הרשת בנסיבות העניין - כאשר לא היו התראות רלוונטיות ולא היה ניסיון שניתן ללמוד ממנו.

ברק-ארז מוסיפה: "אכן, לו ננקטו האמצעים שעליהם הצביעו המערערים, כדוגמת חסימת הגישה למלון מכל ארבע רוחות השמים, ייתכן שהיה בכך כדי למנוע את האירוע הספציפי במתווה שבו התרחש. אולם, זוהי בעיקר 'חכמה שלאחר מעשה'. יתר על כן,
לצערנו, התקפת טרור על אתר נופש כדוגמת הילטון טאבה יכולה להיעשות גם בדרכים רבות נוספות (מלבד הגעה באמצעות מכונית תופת במקום). כלל לא ברור, לשיטתם של המערערים, היכן עובר קו הגבול מבחינת ההיערכות של המלון עצמו, להבדיל מאשר זו
של שירותי הביטחון המדינתיים, למתקפת טרור אפשרית".

לדברי ברק-ארז, "למעשה, על-מנת להצליח בערעורם בשאלת החבות היה על המערערים לעבור מחסום כפול. ראשית, היה עליהם להראות כי פיגוע טרור מן הסוג שהתרחש היה אכן צפוי בשים לב לנסיבות הביטחוניות-פוליטיות ולידע הקיים במועד שבו התרחשו
האירועים.

"שנית - ואף אם לא היו נכשלים כבר בשלב זה - היה עליהם להראות כי האמצעים שננקטו על-ידי המלון לא היו סבירים, בשים לב לכך שאין לצפות מבעל עסק כי יחזיק במעין 'צבא פרטי' וימלא את תפקידה של המדינה בכל הנוגע להתגוננות מכלל סיכוני הטרור. הם לא צלחו מחסום זה".

המערערים חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים אסתר חיות ומני מזוז הסכימו עם ברק-ארז. את הנפגעים ייצגו עוה"ד חיים זליכוב, צביקה זליכוב, משה זינגל ובתיה זקס, ואת הילטון - עוה"ד פני שרון, משה עבאדי ועודד צדרבוים.