יעלון: אירן תצבור ביטחון ותרחיב פעילותה <br>

"לצערנו הדיונים אם אירן הלכו למקום של כמה צנטריפוגות יישארו, במקום שלא יהיו בכלל. איך כל פעולות הטרור של אירן לא נדונות? מתחילים לשחרר את אירן מלחץ, ולא דנים בכל זה. המסגרת כעת מובילה להסכם רע. ההסכם המתגבש יאפשר לאירן להיות מדינת סף, לצבור ביטחון עצמי ולפעול יותר באיזור". כך אומר (יום ב', 16.2.15) שר הביטחון, משה יעלון, בראיון עם אודי דקל בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

בהתייחסו למשימות העומדות בפני הרמטכ"ל החדש, גדי אייזנקוט, אמר יעלון שיהיה עליו להתמודד עם מציאות ביטחונית לא יציבה באף גזרה ולייצב אותה. כמו-כן, יש לעדכן את התוכניות האופרטיביות: "צה"ל צריך לסגור יחידות שלא רלוונטיות לאיומים החדשים, להקים יחידות שמתאימות לאיומים אלו ולחפש יתרונות חדשים שישמרו על הפער לטובתנו בכל עימות עתידי".

לדעת יעלון, הציר השיעי הרדיקלי (אירן-סוריה-לבנון) הוא האיום המשמעותי ביותר באזור. המחנה האיזורי השני משתייך לאחים המוסלמים, ושלוש ישויות מובילות בו: טורקיה, קטאר והחמאס. המחנה השלישי, המשיך יעלון, הוא ארגוני הג'יהאד העולמי: דאעש וזרועותיו במקומות אחרים, וכן ארגוני אל-קאעידה. "המחנה האחרון הוא המחנה הסוני הערבי המחובר לארה"ב, כאשר למחנה זה ולישראל יש איומים משותפים, וכאן יש הזדמנויות ואינטרסים משותפים שאפשר לעשות איתם לא מעט. זה לא אביב ערבי ולא חורף איסלאמי, אלא משהו יותר צבעוני עם יותר הזדמנויות", הוסיף.

יעלון אמר עוד: "כאשר מדברים עם שכנינו, הנושא הישראלי-פלשתיני לא על ראש סדר היום. הסכסוך קיים, אבל הוא לא הגורם לאי-היציבות במזרח התיכון, בניגוד למה שגורמים מערביים וישראלים חושבים. בשאלה האם פתרון לסכסוך יעזור לבעיות האזוריות, הפערים בינינו הם עצומים, ולכן צריך להפנים שאנחנו לא הולכים לפתור את זה בעת הקרובה. אנחנו לא רוצים לשלוט בהם. ניסינו לפתור ולא הצלחנו. בואו נקדם תהליך שהוא לא סטטוס קוו ולא לחפש הסכמים גדולים, אלא לבצע זאת כתהליך מלמטה למעלה: פרויקטים כלכליים, תשתיתיים וכדומה. האפשרות של מדינה אחרת שתתנתק מאיתנו זה חלום".

לדברי יעלון, הוא אינו סבור שהרשות הפלשתינית תתמוטט בקרוב, "ואין לנו אינטרס שיתמוטטו. האיום [של אבו מאזן] לזרוק את המפתחות הוא המצאה ישראלית. יש כאלו שמחכים שהם פשוט יזרקו הכול, ולכן האיום הזה הוא איום סרק. הייתי רוצה רשות יציבה, רשות אחראית ומסוגלת ושנשתף איתה פעולה. יש כאן בעיית מסוגלות, שלא קשורה אלינו בכלל. צריך לראות איך אנחנו מנהלים את מערכת היחסים שהם יהיו אחראים יותר". לטענת יעלון, הרש"פ מעוניינת לקבל בעזה את הסמכות - אך לא מוכנה ליטול עליה את האחריות הנלווית לכך.
על תקציב הביטחון אמר יעלון, כי זהו "תהליך מאוד מצער ומביש מבחינתי. כאשר דנים על תקציב הביטחון, מופרחות הרבה סיסמאות כמו שהאיומים ירדו. פתאום בצוק איתן מנהלים מערכה שעולה כמה מיליארדים. מה שאנחנו עושים היום מול האיומים, זה יותר מאתגר ודורש תקציב שונה. כל תחום כיום עולה יותר.

"אנחנו בדרך הנכונה להשיג נוסחאות שיגידו מה נכון ומה לא נכון. כל החישוב של תקציב הביטחון צריך להיות שונה. התקציב השפוי צריך להתבסס על 60-וכמה מיליארדי שקל בשנה, וזה כולל את התקציב האמריקני. הוכחתי שמשרד החינוך והבריאות מקבלים תקציב גדול יותר ממשרד האוצר, משום שחלק מתקציב הביטחון מתבסס על הסיוע האמריקני".