סיכויים קלושים לערעורו של מיקי פרידמן, לשעבר מנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי ומנכ"ל בנק לאומי בריטניה - כך סבור (יום ד', 18.2.15) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, שדחה את בקשתו של פרידמן לעכב את ריצוי עונשו - שמונה שנות מאסר.

פרידמן העניק בניגוד לנוהלי הבנק הלוואות של עשרות מיליונים שקלים למי שידע שלא יוכלו לעמוד בהחזריהן, והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דב במרמה בנסיבות מחמירו, גניבה בידי מורשה, עבירות בתאגיד ועוד. בבקשתו לעיכוב הביצוע טען פרידמן, כי כי סיכויי הערעור להתקבל טובים באופן מיוחד ויוצא דופן, שכן הרשעתו - יסודה בטעויות קשות
וחמורות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך התעלמות קשה ובלתי סבירה מראיות ועדויות רבות המוכיחות את חפותו.

קו ההגנה המרכזי של פרידמן, אומר סולברג, היה שהוא העניק הלוואות בתום לב בהתאם למדיניות גמישה ובלתי-שמרנית. לדבריו, גירסה זו מורכבת "מטענות המתפלמסות עם קביעות שבעובדה וממצאי מהימנות חד-משמעיים, מפורטים, ועל פני הדברים גם מבוססים ומנומקים היטב, ביחס לעשרות עדויות ומאות
מוצגים המונחים בבסיסה של הכרעת הדין, המחזיקה כ-180 עמודים.

"...לא שוכנעתי כי יש בשלל הטענות מסוג 'בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין', שלעתים נדירות יש בהן ממש, גם אם אקבלן בדוחק כאן, כדי להטות את הכף בנסיבות העניין. הלכה למעשה, עותר המבקש לנתח מחדש את מכלול העדויות והראיות בתיק, ולפרשן כך שתיהפך הקערה על פיה. על-רקע זה, ובמלוא הזהירות,
סבורני כי סיכויי ערעורו של המבקש להתקבל אינם מן המשופרים.

"...ערעורו של המבקש נשען במידה רבה על התזה שלפיה עשה
לטובת הבנק, וכי לא דבק במעשיו כל נגע פלילי, חרף העובדה כי פעל בניגוד למושכלות ראשונים בתחום האשראי והבנקאות, ובהעדר היגיון כלכלי. ברי, כפי שציינה בצדק ב"כ המשיבה, כי קבלתה של גרסה בלתי-סבירה שכזו צריכה להיות מושתתת על התרשמות חיובית במיוחד מן המבקש. למרבה הצער, ההפך הגמור הוא הנכון בפרשה דנן, כפי שעולה בבירור מהכרעת הדין".

סולברג מסכם: "נחה דעתי כי עניינו של המבקש אינו נמנה על אותם מצבים שבהם קיים חשש כי ירוצה עונש מאסר לשווא". הוא קבע, כי פרידמן יחל לרצות את מאסרו ב-4.3.15. את פרידמן מייצגים עוה"ד משה ישראל, אלימלך קורצווייל ודביר סיני, ואת המדינה - עוה"ד נורית הרצמן, טוני גולדברג ולילך כץ.