באר שבע - בירת המשפחות החד-הוריות

בבני ברק היה אחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17. ברמת גן ובבאר שבע היה האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17. הערים תל אביב-יפו, חיפה ורמת גן מאופיינות באחוז המשפחות הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים.

בשנת 2013 מספר הנפשות הממוצע במשפחה ישראלית היה 3.72 נפשות; 3.55 נפשות בממוצע במשפחה יהודית ו-4.62 נפשות בממוצע במשפחה ערבית. הבדל זה נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית והן מתוחלת חיים גבוהה יותר בקרב היהודים.

כשליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר, פי 3 מאחוז המשפחות בגודל זה באוכלוסייההיהודית (9.7%).

מבין הערים הגדולות (המונות 100 אלף תושבים ומעלה) ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בעיר בני ברק (4.76 נפשות למשפחה). נתון זה גבוה ביותר מנפש אחת בהשוואה לממוצע הארצי (3.72).

מבין מחוזות המגורים השונים, ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא באזור יהודה והשומרון (4.58 נפשות למשפחה), פי 1.4 מבמחוז תל אביב (3.26).

כ-2.51 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-92%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד.

המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים בגיל זה) עמד בשנת 2013 על 2.4 (2.3 באוכלוסייה היהודית ו-2.8 באוכלוסייה הערבית).

שכיחותן של המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה פי 2 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.

ב-2013 היו 120 אלף משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 (כ-6% מכלל המשפחות), ובהן כ-206 אלף ילדים (עד גיל 17). המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות בישראל היה 1.7, בהשוואה ל-2.5 במשפחות עם שני הורים.

מהשוואה בינלאומית עולה כי ממוצע הילדים עד גיל 17 במשפחות חד-הוריות בישראל, גבוה ביחס לכמה ארצות כגון: איטליה, גרמניה, אוסטריה ודנמרק, אך נמוך בהשוואה לארה"ב ולנורווגיה.

בראש כ-91% מן המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 עמדה אישה.

ביותר ממחצית (58%) מהמשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, ראש המשפחה היה הורה גרוש/ה, 17%נשוי/אה אך חי/ה בנפרד, 14% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר אלמן/ה - 11%. בשנת 2013 היו 16.3 אלף אימהות, רווקות חד-הוריות לילדים עד גיל 17, שהן 15% מכלל האימהות החד-הוריות.

בשנת 2013 היו בישראל כ-1,652 אלף זוגות. רוב הזוגות בישראל (כ-95%) הם זוגות נשואים. יתר הזוגות, כ-79 אלף זוגות, הם בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזו, מתוכם כ-74 אלף (כ-%39) היו זוגות יהודים. הזוגות היהודיים במגורי יחד מהווים 4.8% מסך המשפחות היהודיות ו-6.0% מסך הזוגות היהודיים.

הרכב הגילים של הזוגות היהודיים החיים במגורי יחד, צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. בכמחצית (48%) מזוגות אלה האישה היא מתחת לגיל 35, בהשוואה לכ-24% בלבד מן הנשים הנשואות.

הזוגות היהודיים במגורי יחד, הם לרוב זוגות ללא ילדים (66%). ל-27% (כ-20 אלף) מן הזוגות היהודיים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17 בהשוואה ל-54% מן הזוגות הנשואים.

ל-12% בלבד מהזוגות היהודים "הצעירים" (שבהם גיל האישה נמוך מ-35) החיים במגורי יחד יש ילדים עד גיל 17 לעומת 81% מהזוגות היהודים הצעירים הנשואים.

5% מכלל הזוגות בישראל גרים במגורי יחד, לעומת 7% באיטליה, 12% בארה"ב, 13% בגרמניה, 14% באירלנד, 21% בהולנד, 24% בדנמרק ו-27% בנורווגיה.

בשנת 2013 היו כ-2.31 מיליון משקי בית בישראל. מהם כ-1.85 מיליון משקי בית "משפחתיים" וכ-468 אלף משקי בית "לא משפחתיים" (רובם משקי בית של אנשים הגרים לבד - 432 אלף).

74.4% מכלל משקי הבית כללו משפחה אחת בלבד, 2.8% משפחה אחת ואחרים, 2.6% כללו שתי משפחות ויותר, 20.2% ממשקי בית הם משקי בית "לא משפחתיים", ברובם משקי בית של אנשים הגרים לבד (18.7% מכלל משקי הבית).

בשנת 2013 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 14,501 שקל. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים.

אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית גדול יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים (17.1% ו-16.3%, בהתאמה).

משקי בית עם ילדים מוציאים פי שניים ממה שמוציאים משקי בית ללא ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (1,222 שקל ו-2,555 שקל, בהתאמה). ההוצאה על סעיף זה מהווה 14.9% מסך ההוצאות של משקי בית עם ילדים ו-9.1% מסך ההוצאות של משקי בית ללא ילדים. במשקי בית עם ילדים אחוז ההוצאה על בריאות נמוך יותר מאשר במשקי בית ללא ילדים (4.6% לעומת 6.9%, בהתאמה).

כחמישית מההוצאה על סל המצרכים והשירותים במשקי בית ללא ילדים ובמשקי בית שבהם עד שני ילדים היא עבור תחבורה ותקשורת. במשקי בית שבהם שלושה ילדים או יותר, אחוז ההוצאה על סעיף זה נמוך יותר - 18.5%.

מהשוואת ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית של כלל משקי הבית נמצא שההוצאה מהווה 79.9% מההכנסה נטו. במשקי בית עם 3 ילדים ומעלה הפער בין ההכנסה להוצאה הוא הנמוך ביותר - ההוצאה מהווה 87.0% מההכנסה.

מתוך משקי בית עם ילדים, במשקי בית שבהם 3 ילדים ויותר מספר המפרנסים הוא הנמוך ביותר - 1.6 מפרנסים בממוצע.

ככל שמספר הילדים במשק בית עולה, כך עולה ההוצאה על לחם פרוס, לחמניות וכעכים, פיתות, ממרח שוקולד, חטיפים, דגני בוקר ומעדני חלב. במשקי בית ללא ילדים ההוצאה גבוהה יותר על לחם מיוחד ונסיעה במונית מיוחדת. משקי בית עם שלושה ילדים או יותר תורמים הכי הרבה.

בשנת 2013 ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש הייתה 17,711 שקל. בדומה להוצאה, גם ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה כמעט פי 1.4 מההכנסה של משק בית ללא ילדים.

אחוז ההכנסה מעבודה במשקי בית עם שני ילדים הוא הגבוה ביותר - 87.7%, ואחוז ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא הנמוך ביותר - 7.0%.

מתוך משקי בית עם ילדים, במשקי בית עם 3 ילדים ויותר אחוז ההכנסה מעבודה הוא הנמוך ביותר - 83.7% ואחוז ההכנסה מקצבאות ומתמיכות הוא הגבוה ביותר - 10.6% (לעומת 87.7% ו-7.0% במשקי בית עם עד 2 ילדים, בהתאמה).

במשקי בית שבהם עד שני ילדים, אחוז הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת גבוה יותר מאשר במשקי בית שבהם שלושה ילדים ויותר.

במשקי בית עם ילדים - ל-89.0% בעלות על מחשב ו-74.2% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים - ל-74.1%בעלות על מחשב ו-67.7% מנויים לאינטרנט.

אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלווין גבוהים יותר במשקי בית ללא ילדים מאשר במשקי בית עם ילדים. כמו-כן, ככל שמספר הילדים במשק הבית גדול יותר, כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לווין קטנים יותר, בעוד שאחוז הבעלות על צלחת לווין וממיר דיגיטלי גבוה יותר.

בשנת 2013 נחקרה לראשונה בעלות על קונסלת משחקים ומחשב לוח (טאבלט). נמצא כי ל-22.1% ממשקי הבית עם ילדים יש קונסולת משחקים, לעומת 4.6% בלבד ממשקי הבית ללא ילדים. ל-39.1% ממשקי הבית עם ילדים יש מחשב לוח (טאבלט), לעומת 15.6% ממשקי הבית ללא ילדים.

ל-78.7% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 58.1% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.

בשנת 2013 היו בישראל 2.313 מיליון משקי בית. 78.6% מהם - 1.818 מיליון - היו משקי בית עם מועסקים.

ב-1.946 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה (כלומר מגיל 15 ועד גיל הפרישה לגמלאות: 67 - גברים, 62 - נשים) וב-89.8% ממשקי בית אלו היה מועסק אחד לפחות. בכ-367 אלף משקי בית התגוררו רק אנשים שאינם בגיל עבודה, כלומר גברים בני 67 ומעלה ונשים בנות 62 ומעלה וילדים עד גיל 14.

מספר משקי הבית היהודים הגיע ל-1.915 מיליון. אחוז משקי הבית עם מועסקים הגיע ל-78.4%. ב-1.609 מיליון משקי בית הייתה לפחות נפש אחת בגיל עבודה ו-91.0%.