התוכנית המדינית של מרצ: פינוי התנחלויות

יו"ר ועדת הבחירות, השופט סלים ג'ובראן, דחה (יום ג', 24.2.15) את העתירה שהוגשה נגד העיתון ישראל היום בדרישה למנוע מעורכי העיתון להימנע מפרסום תעמולת בחירות אסורה לטובת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאור האהדה אליו, כך שבעצם תימנע חלוקתו. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, המליץ לדחות על-הסף את העתירה נגד העיתון.

סקר מנדטים חדש שערך אמש מכון פאנלס פוליטיקס עבור ערוץ הכנסת מעלה את הנתונים הבאים: לו היו מתקיימות היום הבחירות לכנסת העשרים, היה שוויון בין המחנה הציוני לליכוד והן היו עומדות על 24 מנדטים.

בשעת כתיבת שורות אלה, הדוח של מבקר המדינה בעניין יוקר הדיור טרם פורסם, ואף-על-פי-כן, לא יהיה זה מופרך לנחש מה לא יהיה כלול בו בתחום של הגורמים להיצע הנמוך של קרקעות ודירות, היצע שהוא הוא הסיבה להאמרת מחירי הדירות.

בתזמון מופלא נחתה עדותו במשטרה של מני נפתלי, לשעבר אב הבית של מעון רה"מ בירושלים, על שולחן השבת הטלוויזיוני ובתוכה - בין "פטריות חימום", פיצוחים ונרות נשמה שנדדו מירושלים לקיסריה ובחזרה - אמירה אחת קצרה של נפתלי, שהיא לבדה צריכה להספיק לשים קץ למבול הרפש שנוחת עלינו מאז פרסום דוח המבקר. כוונתי ל"שורה התחתונה" כפי שסוכמה בערוץ הראשון: "לא נמצא קשר בין ראש הממשלה לעדותו הארוכה של נפתלי".

במאבק המתנהל עתה בין שני הגושים הגדולים, שעד לפני שבועות אחדים ניתן היה להגדירם כימין ושמאל, ניטשטשו הגבולות לחלוטין. במסגרת הריב הגדול, הפרוע, החובק כל, שהפך אישי לחלוטין, הופשלו השרוולים. בעבר ניתן היה למצוא דעות שונות ומגוונות וגם התייחסות שונה לדמויות פוליטיות, בתוך אותו עיתון/מדיה אלקטרונית. התקשורת, הייתה בעבר הקרוב מגוונת מבחינת פוליטית ושיקפה דעות שונות, כשהיא מקיפה ומכילה ספקטרום פוליטי רחב ומגוון. עכשיו הפכה להיות חד גוונית, מזכירה למרבה האבסורד את המדיה המודפסת מהעבר הרחוק יותר. משנות ה-50 - 60. זוכרים את על המשמר? דבר, הבוקר, הצופה? בשנים ההן ידע הקורא בדיוק מה הוא מחזיק בידיו. מהו הפן הפוליטי הנשקף אליו מעל דפי העיתון. ליתר דיוק העיתון היה לפן הפוליטי עצמו... התקשורת המודפסת דהיום, חלקה לפחות, חזרה לימים הטובים והרחוקים ההם. דילגה שלב לאחור.