לראשונה: מאסר לאם שלא מנעה עבירות מין

אישה שידעה שבעלה מתעלל מינית בצורה שיטתית בבנותיהן ולא עשתה דבר למנוע זאת, נשלחה לשלוש שנות מאסר. מדובר בהרשעה תקדימית מסוג זה. האב נדון (יום ד', 25.2.15) ל-20 שנות מאסר.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי האב ביצע מאות עבירות מין בשלוש בנותיו: באחת מגיל 11 ועד גיל 19, בשנייה בהיותה בת 11, ובשלישית - מגיל שש וחצי עד גיל 18. אשתו ידעה משנת 1989 על מעשיו, ושתיקתה סייעה לו בביצוע העבירות. היא גם הפעילה אלימות פיזית ומילולית כלפי בנותיה, ושכנעה אותן שלא לפנות למשטרה ולרשויות הרווחה בנימוק שאם יעשו זאת - יהרסו את המשפחה.

השופטת צילה צפת אומרת: "נסיבותיו של תיק זה מצויות ברף חומרה גבוה מאוד. כתב האישום חושף זוועה מתמשכת, אשר התרחשה בד' אמות ביתם של הנאשמים והמתלוננות, עת הנאשמת נוהגת באלימות פיסית ומילולית קשה כנגד ילדיהם והנאשם מבצע באופן שיטתי ובלתי פוסק שורה ארוכה של עבירות מין בשלוש מבנותיהם, מעשים שנמשכו על פני שני עשורים, בתדירות גבוהה ובידיעתה של הנאשמת שנמנעה מלסייע להן, מנעה מהן להגיש תלונה ולעיתים, תוך הטלת האשם עליהן. במעשיהם חסרי הרחמים המעוררים שאט נפש, עשקו הנאשמים את ילדותן של המתלוננות וגזרו עליהן חיים מיוסרים אך כדי לתת דרור לדחפיו ויצריו המעוותים של הנאשם.

"...נדמה כי אין די מילים לתאר את משמעות פגיעות שכאלו בילדות קטנות, על-ידי אביהן, ואין די מילים להביע את הסלידה ממעשיו. הנאשם חילל את גופן, רמס את נפשן וכבודן והנזק שגרם להן ילווה אותן כל ימי חייהן ואין לו מרפא ומזור. הנאשמת מבחינתה תרמה לשמירה הסוד ובכך הסבה אף היא נזק שאינו מבוטל, הכרוך בקשר ישיר למעשי הנאשם. שני הנאשמים הפכו לגיהינום את ביתן של המתלוננות, בית ההורים שאמור להיות מבצרן".

בנוגע לעונשה של האם אומרת צפת, כי חלקה במעשים לא היה שולי והיא נתנה לבעלה רוח גבית שאף הביאה אותו לבצע את העבירות בנוכחות בני משפחה אחרת. לצד זאת היא מציינת, כי חלקה של האם לא היה אקטיבי וכי מדובר בהרשעה תקדימית המחייבת זהירות בגזירת העונש.

עונשו של האב יימנה מאז מעצרו באוגוסט 2012, והוא חויב לפצות את בנותיו בסכום כולל של 488,000 שקל. האם חויבה בתשלום פיצוי כולל של 121,000 שקל. את המדינה ייצגה עו"ד דפנה יבין, את האב ייצג עו"ד אורי קינן, ואת האם - עו"ד משה מורגנשטרן.