בשנת תשע"ד (2013/14) למדו 312.5 אלף סטודנטים בישראל, מתוכם 179.2 אלף נשים - 57.3%. לעומת בשנת בשנת תש"ל (1969/70) הנשים היו פחות ממחצית הסטודנטים - 43.3% - כך עולה בלקט נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבין לאומי 2014.

הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.7 שנים לעומת 26.4 בקרב הגברים; הגיל חציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 30.7 שנים בהשוואה ל-31.6 בקרב הגברים; הגיל החציוני של סטודנטים שלמדו לקראת תואר שלישי היה דומה עבור שני המינים - כ-34 שנים.

שכר האישה עדיין נמוך

בשנת 2013 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,280 שקל ושל גבר שכיר הייתה 10,683 שקל, פער של 31.9%. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-26.7%.

חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.8 ו-37.1 שעות עבודה בשבוע, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-14.4%. עם זאת ממוצע שנות לימוד של אישה שכירה וגבר שכיר כמעט זהה - כ-14 שנות לימוד.

בהשוואת השכר לשעה, השכר של אישה ערבייה גבוה יותר מזה של גבר ערבי ב-6.1%. חלק מהסיבה לכך הוא שממוצע שנות הלימוד של הנשים באוכלוסייה זו גבוה יותר מזה של הגברים.

עוד עולה כי ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית הייתה 7,406 שקלים (1.7% יותר משל אישה שכירה) ושל גבר עצמאי - 12,440 שקלים (14.1% יותר משל גבר שכיר).

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע ל-59.2%, לעומת 69.5% בקרב הגברים. 67.3% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-32.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 17.3% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 16.4% עשו זאת שלא מרצון.

בתחום ההייטק עבדו 100.5 אלף נשים ב-2014, לעומת 182.8 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 35.5% מכלל המועסקים בתחום זה.

בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי כ-32% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.

הרוב מרוצות מחייהן

86% מהנשים מרוצות מחייהן, בדומה לשיעור הגברים. 51% מרוצות ממצבן הכלכלי ו-49% לא כל כך מרוצות או בכלל לא מרוצות ממצבן הכלכלי. 30% מהנשים מרגישות לחוצות תמיד או לעתים קרובות (24% מהגברים). ל-22% מהנשים דאגות מפריעות לישון לעתים קרובות (16% מהגברים).

שיעור הנשים המדווחות על תחושת דיכאון גבוה יותר בהשוואה לשיעור הגברים (10% לעומת 7%, בהתאמה). שיעור הנשים המרגישות בדידות לעתים קרובות, גבוה משיעור הגברים (11% לעומת 8%, בהתאמה). לעומת זאת, לשיעור גבוה יותר של גברים אין למי לפנות בשעת משבר או מצוקה - 13% מהגברים בהשוואה ל-10% מהנשים. שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך מעט בהשוואה לגברים (53% לעומת 59%, בהתאמה).

פער נמוך בתוחלת הגברים בין נשים לגברים

תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים ו?83.9 שנים בקרב נשים, עלייה של 0.4 ו-0.3 שנה לעומת 2012, בהתאמה. הפער בתוחלת חיים בין הנשים והגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע הפער היה 5.3 שנים הפער בישראל היה 3.7 (נתוני 2012). תוחלת החיים עלתה מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד 2013, ב-9.1 שנים בקרב גברים וב?9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים