נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, המליץ להעמיד לדין משמעתי את איריס אסל, שופטת בבית המשפט למשפחה בתל אביב. זוהי הסנקציה החמורה ביותר שברשותו של הנציב וזו הפעם הראשונה מאז הקמת הנציבות בה נעשה בה שימוש. ההמלצה הועברה באוקטובר שעבר לשרת המשפטים דאז, ציפי לבני, אך היא לא הספיקה לטפל בה לפני פיטוריה.

תמצית החלטתה של הנציבות, ללא שמה של אסל, מתפרסמת (יום א', 22.3.15) בדוח השנתי שלה. הבדיקה נעשתה לבקשתו של נשיא בית המשפט העליון דאז, אשר גרוניס, והיא עסקה במערכת היחסים בין אסל לבין סטודנט למשפטים שסייע לה במסגרת קליניקה של סטודנטים. אסל המשיכה להסתייע בסטודנט גם לאחר סיום שירותו בקליניקה והעבירה לו תיקים, תוך שהוא מועמד להתמחות אצלה. כאשר התמשכו הליכי האישור, הודיעה אסל לסטודנט שלא יוכל להתמחות בלשכתה, ובתגובה הוא פנה במחאה לנשיאה דאז של בית משפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי-הרמן.

הסטודנט צירף למכתבו אסופת תכתובת דוא"ל ומסרי ווטסאפ שהוחלפו בינו לבין אסל, ולדברי הנציבות היא כללה "התבטאויות אישיות החורגות מחילופי מיילים רגילים בין שופט/ת למתמחה". אסל הגיבה באומרה, כי היחסים ביניהם היו חבריים, אם כי במישור המקצועי בלבד. עוד טענה, כי מאחר שהיה ברור לה שהסטודנט יתמחה בלשכתה, היא נענתה לבקשתו לסייע לה בהתנדבות ולכן העבירה אליו חומר משפטי. הנציבות מציינת, כי בידי הסטודנט נותרו שמונה תיקים שהעבירה אליו אסל, ואשר - מטבע הדברים בתחום המשפחה - "כוללים חומר אישי מאוד".


"להתפלש בנבכי נפשו והגיגיו"


בפיה של הנציבות ביקורת חריפה ביותר על התנהגותה של אסל. בנוגע לחילופי הדוא"ל נאמר בהחלטה, כי זו התנהגות שאינה הולמת מעמדו של שופט ועלולה לפגוע באמון הציבור במערכת השיפוט. "התכתבויות אלה גובלות בהתבטלות דימויו של השופט כשופט עצמאי ובלתי תלוי... מערכת יחסים כזו יוצרת גם בעיניו של הסטודנט דימוי של שופט תלותי ולא נחרץ, שהופכת אותו, את הסטודנט, למושיע כביכול ולגואל.

"...האמור בהתכתבויות אינו מוסיף כבוד לשופט. להפך, הוא ממעיט מערכו ופוגע בדימויה של המערכת". שופט אינו יכול להשיל מעליו את הילתו וכבודו, משום שאלו הם נכסים כמו דגלה וסמלה של המדינה, אומרת הנציבות. לשופט אסור להפוך סטודנט או מתמחה ל"נפש תאומה" שלו, "המזמין אותו למעשה להתפלש בנבכי נפשו והגיגיו. אין מניעה שייווצרו יחסים חבריים בין שופט למתמחה, אבל צריך להקפיד על מכובדות הקשרים, לבל ייפרמו תפרי גלימת השופט ויצנחו ביחד עם כבודו. לצערנו, נראה שכך קרה במקרה זה". ההתכתבויות הללו, נאמר עוד, "עלולות לגרום נזק תדמיתי בל ישוער למערכת המשפט".

הנציבות מציינת, כי אסל באה בטרוניה על כך שהסטודנט העביר התכתבויות אישיות, ומשיבה: "על זה נאמר: 'סוף מעשה במחשבה תחילה'. היכן היו הזהירות ושיקול הדעת המצופה משופט, המחויב לשמור על מעמדו שלו ועל מעמדה של מערכת השיפוט שהוא חבר בה? השופט/ת כשל/ה בכך, פגע/ה בכבודו/ה האישי, במעמדו/ה כשופט/ת ובכבוד המערכת כולה".


"כשל במשך חודשים"


בהתייחס להעברת התיקים לסטודנט, אומרת הנציבות: "מיותר להכביר את חומרת המעשה, כאשר מדובר בתיקים רגישים". אסל טענה שפעלה בתום לב, אך הנציבות דוחה זאת: "לא ניתן לקבל טיעון של 'תום לב', כאשר מדובר בשופט אשר כיבוד החוק אמור להיות נר לרגליו. השופט/ת כשל/ה חמורות בהפעילו/ה שיקול דעת מוטעה... לא מדובר בכשל חד-פעמי, ברגע של היסח דעת, אלא במספר רב של פעמים במשך חודשים".

עוד מצאה הנציבות כשל בכך, שאסל לא ניהלה רישום של התיקים שהעבירה לסטודנט. כך נוצר מצב, שכאשר נותק הקשר עימו, לא ידע איש אלו תיקים מצויים בידיו. קב"ט בית המשפט אומנם ביקש מהסטודנט להחזיר את התיקים, אך מעבר לכך לא נעשה דבר ואיש לא וידא שהוא אכן החזיר אותם. "מיותר להכביר מילים על הנזק שיכול להיגרם למערכת המשפט, כאשר תיקים חסויים מתגלגלים לידי מי שאינו מוסמך לקבלם. לא קשה לצפות את הנזק שיכול להיגרם אם יועברו התיקים החסויים הלאה".

כאמור, הנציבות המליצה להעמיד את אסל לדין משמעתי, וההחלטה תתקבל בידי שר המשפטים החדש. בינתיים ממשיכה אסל לשמש כשופטת משפחה בתל אביב, תפקיד אליו מונתה במרס 2014 לאחר ששימשה שש שנים כרשמת.