שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, לאחר סיומו נכנסו שוב בתואנות שווא לאותו מקום - ואז נתנו בבית המשפט הסברי חסרי שחר למעשיהם. כך קובעת (19.3.15) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, אשר פסלה את הראיות שנמצאו באותם חיפושים.

ב-10.12.13 הוצא צו מעצר נגד אפרים גרינברג, בחשד לעבירות מס. חמישה ימים לאחר מכן הגיע שוטר עם בנו של גרינברג לדירה במלון דירות ששכר האחרון במושב שורש, דפק בדלת ועזב את המקום משלא היה מענה. יומיים לאחר מכן הוחלט לבצע את צו המעצר באותה דירה, ולמרות שניתן היה לצפות שיימצאו במקום מסמכים רלוונטיים - לא ביקשה המשטרה צו חיפוש, ואף לא נימקה זאת.

שני שוטרים אחרים הגיעו למקום, שוב לא הייתה תשובה והם ביקשו מבעלי המלון את המפתח. הלה השיב, כי גרינברג הוא בעל הזכויות בדירה בעת השכירות ולכן אין ביכולתו לאשר להם להיכנס. כאשר אמרו השוטרים לבעלים שבידיהם צו, התיר להם להיכנס - אך הם לא אמרו לו שמדובר בצו מעצר ולא בצו חיפוש. השוטרים לא מצאו את גרינברג בדירה, אך הבחינו במסמכים על הרצפה. הם יצאו ממנה, נעלו את הדלת, התקשרו למפקדם וקיבלו הוראה להיכנס שוב בלא צו חיפוש.

בעדותם נימקו השוטרים מהלך זה בכך שסברו שמסמכים אלו רלוונטיים לחשדות המיסים נגד גרינברג. אולם מרגולין-יחידי מציינת שהם לא הבחינו בתוכן המסמכים בכניסה הראשונה, ולנוכח העובדה שאינם חוקרי מס - לא יכלו לדעת מהם פרטי החשדות. רק בחקירה החוזרת טען אחד מהם, שחשבו שהמסמכים יוכלו לעזור להם לאתר את גרינברג.

מאחר שהשוטרים ידעו שבעלי הדירה מקשה עליהם להיכנס אליה, הם עקפו אותו ופנו לקב"ט של מלון הדירות, והזהירו אותו שאם לא יסכים לחיפוש - יוזמנו שוטרים נוספים והמלון כולו ייסגר. מרגולין-יחידי מעירה, כי השוטרים לא הסבירו מדוע חיפוש בהסכמה אינו מחייב לסגור את המלון, וחיפוש שלא בהסכמה מחייב זאת. הקב"ט אפשר להם להיכנס, הם ביצעו חיפוש ללא נוכחותו של עד כלשהו ונטלו מסמכים.

מרגולין-יחידי קובעת, כי לא התמלאו התנאים המאפשרים למשטרה לבצע צו בלא חיפוש, לא ניתנה הסכמה מדעת כמתחייב מהחוק והתנהגותם חסרת תום הלב של השוטרים מחייבת לפסול את המסמכים שתפסו בחיפוש השני. היא מסיימת בקביעה, שקבלת המסמכים תהווה פגיעה בלתי מידתית בזכות להליך הוגן, ולכן כאמור אין אפשרות לקבל אותם כראיה.