אורי שגיא זוכה מעבירת איומים

בית משפט השלום בקריות זיכה את אלוף (במיל.) אורי שגיא מעבירת איומים על מזכירת האגודה השיתופית בכפר ביאליק, שם הוא מתגורר, שיוחסה לו.

על-פי כתב האישום, איים שגיא ב-23 בנובמבר 2010 במזכירות האגודה החקלאית בכפר ביאליק, על מזכירת האגודה, רבקה נדלר, בכך שהכה בחוזקה עם ידו על שולחנה, ניגש לדלת משרדה וטרק אותה בחוזקה באומרו לה: "ריקי זה יגמר רע גם לך".

בתשובתו לאישום כפר שגיא בעובדות כתב האישום. הוא אומנם אישר באופן כללי שהמתואר בכתב האישום המתוקן אכן התרחש, תוך הסתייגות מהתיאור "בחוזקה" המתייחס למכה על השולחן ולטריקת הדלת. עם זאת, טען כי אין לראות בהתנהגותו איום על המזכירה, ואמירתו נאמרה בהקשר רחב יותר ביחס לפעולה חוקית, ולא נאמרה בכוונה להפחידה או להקניטה.

השופט מוחמד עלי ציין בהכרעת הדין שפרסם כי לנוכח תיעוד וידאו ואודיו של התקרית, אין מחלוקת של ממש בין הצדדים לגבי האמירה שאמר שגיא לנדלר ולהתנהגותו המתוארת בכתב האישום. עוד ציין כי אין גם מחלוקת לגבי הרקע והנסיבות האופפות את היחסים שבין הנאשם לחברי האגודה. "המחלוקת, אם כן, היא משפטית בעיקרה - האם התנהגותו של הנאשם בה שזורה האמירה "ריקי זה יגמר רע גם לך", היא מעשה שיש לצבעו בצבעים פליליים", ציין.

לדבריו, האמירה שהופנתה כלפי נדלר, "ריקי זה ייגמר רע גם לך", אשר לוותה בחבטה על שולחנה ובטריקת הדלת אינה אמירה ברורה וחד-משמעית שניתן ללמוד מתוכנה באופן ברור כי המדובר בהתנהגות שיכולה ליפול לגדר התנהגות המהווה איום. עלי ציין כי את המכה שהנחית שגיא על שולחנה של נדלר ניתן לפרש כביטוי לעמידתו על זכותו לאפשר לו לעיין במסמכים, זכות שאין מחלוקת עליה.

"לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין ניתן לפרש את אמירת הנאשם במכלול ההתנהגות כאמירה מאיימת, באופן חד-משמעי. סבורני כי במכלול הדברים ניתן לפרש את המילים "ייגמר רע" הן באופן שמצביע על פגיעה שלילית אסורה, והן באופן שמצביע על פגיעה שלילית שאינה אסורה על-פי חוק, כגון הגשת תביעה משפטית. לפיכך, לאור כך שלא ניתן לשלול שאמירתו של הנאשם כוונה לתביעה משפטית עתידית נגד המזכירה, מתעורר ספק סביר לגבי השאלה האם אמירתו של הנאשם והתנהגותו מהווה איום וספק זה פועל לטובת הנאשם", ציין.

עם זאת העיר כי אין בזיכויו של שגיא מן העבירה הפלילית שבה הואשם משום השלמה עם התנהגותו. "במהלך האירוע מושא האישום, התנהג הנאשם בצורה בוטה ואגרסיבית, שכללה ביטוי ומעשה. כאמור, הגעתי למסקנה כי אין לצבוע התנהגות זו בצבעים של הדין הפלילי, אך למותר לציין כי ניתן היה לנהוג אחרת - גם אם סבר הנאשם כי למעשהו קדמה התנהגות לא הולמת ולא נאותה מצד אחרים, או כי וועד האגודה לא מילא את חובותיו כלפיו", לשון הכרעת הדין.