המשבר החריף והאבטלה במשק, גורמים לפגיעה קשה הן במשפחות והן בילדים. הנה אחד המקרים שמציגה ההסתדרות, כדי להמחיש לאיזו מצוקה ודלות מגיעים מפרנסים, שבעצם אינם יכולים לפרנס את משפחותיהם. עובד המועצה הדתית, אשר אינו מקבל משכורת כבר חצי שנה, סיפר (יום ג', 16.12.03):
"ראיתי את ילדי מסתודדים ביניהם, ומנסים לנחש מה יקבלו השנה לחג החנוכה. החלטתי לאזור אומץ, והסברתי להם כי לאבא אין משכורות וכי השנה הם צריכים להיות גיבורים ובוגרים ולוותר על המתנה כי צריכים את הכסף לדברים אחרים. הילדים הבינו, אבל בכו. בכיתי יחד איתם".
את המונולוג המצמרר הזה סיפר אדם אשר אינו מקבל משכורת כבר חצי שנה ויחד עם זאת לא מדובר בפרזיט, מובטל או נכה.
האיש, עובד ומשכיל, אשר התפרנס כל חייו בכבוד ואף הרגיל את ילדיו לקבל "דמי חנוכה" כמיטב המסורת.
כמו 16,500 עובדים נוספים במועצות הדתיות, וברשויות המקומיות הוא נקלע למצוקה לאחר שלא קיבל משכורת. לדבריו הוא אינו מעוניין ברחמים או בנדבות אלא בשכר עבור עבודתו.
"הסברתי לילדים שהשנה אין דמי חנוכה, אין פסטיבל וגם לא סופגניות".
ביום ב' השבוע פרסמו עובדי המועצות הדתיות מודעת אבל בה כתבו:
"בצער רב וביגון קודר, המומים וכואבים, אנחנו מודיעים על הליכתה מאתנו של משכורתנו ז"ל. חלפו כבר 24 חודשים, מאז נפרדנו ממנה, ואנו אפילו כבר לא זוכרים איך היא נראית. מסע הלוויה לא יוכל לצאת! עד שהמשכורת תמצא! בסוף כולנו נמות מרעב, הקברנים ועובדי המועצות הדתיות. אנו עובדי המועצות הדתיות - עובדים ללא משכורת! אנחנו רוצים להמשיך ולקבור אך ממשלת ישראל תתחיל לדבר איתנו רק כאשר נפסיק לקבור. אנחנו חייבים לפגוע בכם, כדי שיפסיקו לפגוע בנו. אנחנו חייבים להפסיק לקבור, אחרת יקברו אותנו! סליחה סליחה סליחה".
לטענת ההסתדרות, העובדים נמצאים במילכוד: כל עוד הם לא שובתים, כולם מרחמים עליהם אך איש לא מדבר איתם. ברגע בו הם מתחילים לשבות, כולם שוכחים ממצוקתם ומאשימים אותם בשביתה ובהתעללות בציבור.
מצבם של עובדי המועצות הדתיות קשה עוד יותר, משום שהרבנים להם הם כפופים, מונעים מהם לשבות כדי לא לפגוע בשירותי הדת בישראל.
בהסתדרות אומרים, כי מי שמאשים את ההסתדרות בכך שהיא כביכול אלופת העולם בשביתות, צריך לקחת בחשבון שמדינת ישראל היא אלופת העולם בהתעללויות ומגלה אכזריות ואטימות שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בעולם.
